גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

בטעם מצוות הענקה

ב.

לאיזה עבד מעניקים

ג.

רציעת העבד - שאלות ברש"י

ד.

"וברכך" כאשר "תעשה"

פרשת ראה
שנת תשט"ו

עבד עברי

דברים פרק טו, פסוקים יב - יח

עיין גיליון ראה תש"ט, שעסק אף הוא בפסוקים אלה, וצרפהו לגיליוננו.

א.  בטעם מצוות הענקה

פסוק י"ג

"וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם"

פסוק י"ד

"הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ"

ספר החינוך:

מצוות לא תעשה, שלא נוציא עבד עברי בידיים ריקניות מעבדותנו כשיצא בן חורין לסוף שש שנים...
מצוות עשה לתת ממה שיש לנו לעבד עברי בזמן שיצא מתחת ידינו לחירות ולא נשלחנו בידיים ריקניות; ועל זה נאמר: "הענק תעניק לו מצאנך, מגרנך ומיקבך".
משורשי המצוה, למען נקנה בנפשנו מידות מעולות יקרות וחמודות; ועם הנפש היקרה והמעולה נזכה לטוב. והאל הטוב חפץ להיטיב עמנו, והודנו והדרנו הוא, שנרחם על מי שעבד אותנו, וניתן לו משלנו בתורת חפץ מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו בשכרו...
ונוהגת מצוה זו בזכרים ובנקבות בזמן הבית, שאין דין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, ומכל מקום אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני ישראל לעבדו זמן מרובה או אפילו זמן מועט, שיעניק לו בצאתו מעמו.

1.

במה שונה טעמו של בעל ספר החינוך למצוות הענק תעניק מן הטעם שאנו רגילים להניח במצוה זו?

2.

השווה את דברי בעל ספר החינוך כאן לטעם המצוה שהוא נותן

לדיני שמיטה             (גיליון בהר תשי"א)

למתנות עניים            (גיליון כי תצא תשי"ב, שאלה ג)

לדיני יובל                 (גיליון בהר תשי"ד)

לדיני שמיטת כספים    (גיליון ראה תש"ו)

מה המשותף בטעמי המצוות הנ"ל? מהי דרכו של בעל ספר החינוך בבואו לתת טעם למצוות הנ"ל?

3.

כיצד מרחיב בעל ספר החינוך את היקפה של מצוה זו?

(ועיין גם דבריו גיליון עקב תש"ב).

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר