גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

התועלת במצווה

ב.

שאלות כלליות

פרשת נשא
שנת תשט"ז

ברכת כהנים

במדבר פרק ו, פסוקים כב - כז

גיליון זה הוא המשך גיליון נשא תשט"ו עיין שם וצרפהו לגיליוננו.

א.  התועלת במצווה

בעל עקדת יצחק, מקשה:

מה תועלת במצוה הזאת, רצוני, בשייאמרו הברכות האלה מפי הכהנים אל העם, כי הוא יתעלה הוא המברך, ומה יוסיף ומה יתן, כי יברכו הכהנים או יחדלו, וכי היה להם לסייעו?

            השווה לקושייתו דברי המדרש ודברי רש"ר הירש הבאים:

מדרש תנחומא:

אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, לכהנים אתם אומר לברכנו? אין אנו צריכים אלא לברכתך! "השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך". אמר להם הקדוש ברוך הוא: אף על פי שאמרתי לכהנים שיהו מברכין אתכם, אני עומד עמהם ומברך אתכם!

רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):

כה תברכו את בני ישראל: הכהן המברך אינו אלא מכשיר – כלי המבטא את הברכה. מיתתם של שני בני אהרן, (ויקרא י') פרחי הכהונה הראשונים, העמידה לחוק ולא יעבור שרק העבודה "אשר ציוה ה'" היא עבודה, ושעבודה "אשר לא ציוה" – מעשה איש ותחבולותיו – היא זרה והיפוכה של עבודת ה' הרצויה. החוק הזה כוחו יפה גם בנוגע לברכת כהנים – "כה תברכו את בני ישראל" – כך ולא בשינוי, זהו דין... לפי זה הכהנים וברכתם מכשירים נפעלים הם, רק אחרי היקראם על ידי הקהל, הם אומרים את הברכה, אשר בא כוח הקהל מקריא אותה לפניהם: כך באמת מתוך גרונם של הכהנים מברך הקהל את עצמו בברכה שציוה ה'.

1.

היש בדברי המדרש או בדברי הירש תשובה לקושיית בעל העקדה או לא? (או בדברי שניהם) ואם כן – מה היא התשובה?

2.

על איזו מילה בפסוקינו נשען כל פירושו של הירש?

3.

למה מביא הירש הנה את שני בני אהרן שמתו – מה עניין זה לענייננו?

4.

האם פירוש הפועל ברך בפסוק כ"ג ובפסוק כ"ז הוא אחד, לפי פירושים אלה, או מופיע הפועל בשתי הוראות?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר