מות יעקב
בראשית פרק נ
עיין לפרק זה גם גיליון ויחי תש"ד בייחוד שאלות א1, 2!
| א. | כינויי יעקב |
באילו כינויים מכונה יעקב אבינו בכל הפרק? התוכל להסביר בחירת הכינויים האלה במקומותיהם? (שאלה מסוג זה עיין גיליון חיי שרה שנה זו שאלה ב!) |
| ב. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1) פסוק ה' ד"ה אשר כריתי לי: כפשוטו, כמו (שמות כ"א ל"ג) כי יכרה איש. ומדרשו עוד מתיישב על הלשון, כמו אשר קניתי. אמר רבי עקיבא: כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה, ועוד מדרשו לשון כרי, דגור, שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי, ואמר לעשו טול זה בשביל חלקך במערה. |
| |||||||||
2) פסוק ט"ו ד"ה ויראו אחי יוסף: ויראו, הכירו במיתתו אצל יוסף, שהיו רגילים לסעוד עמו על שולחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו, ומשמת יעקב לא קרבן. |
| |||||||||
3) פסוק ט"ו ד"ה לו ישטמנו: שמא ישטמנו. לו מתחלק לענינים הרבה, יש לוּ משמש בלשון בקשה ולשון הלואי, כגון (בראשית ל' ל"ד) לו יהי כדבריך, (בראשית כ"ג י"ג) לו שמעני, (יהושע ז' ז') ולו הואלנו, (במדבר י"ד ב') לו מתנו. |
| |||||||||
4) פסוק ט"ז ד"ה אביך צוה: שינו בדבר מפני השלום, כי לא ציוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו. |
| |||||||||
5) פסוק כ"א ד"ה וידבר על לבם: דברים המתקבלים על הלב, עד שלא ירדתם לכאן היו מרננים עלי שאני עבד, ועל ידיכם נודע שאני בן חורין, ואם אני הורג אתכם מה הבריות אומרות כת של בחורים ראה ונשתבח בהן, ואמר אחי הם, ולבסוף הרג אותם, יש לך אח שהורג את אחיו. דבר אחר: עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד וכו'. |
|
| ג. | סיבת בכיו של יוסף |
"וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו"
הסבר, מהי סיבת בכייתו במקום זה, והאם דומה בכיו זה לאחת מבכיותיו שבפרשות מקץ-ויגש? (ועיין גיליון מקץ שנה זו שאלה א'.) |
| ד. | "התחת א-להים אני" |
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱ-לֹהִים אָנִי"
פסוק כ'
"וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם-רָב"
רש"י:
ד"ה כי התחת אלוהים אני: שמא במקומו אני, בתמיה, אם הייתי רוצה להרע לכם, כלום אני יכול, והלא אתם כולכם חשבתם עלי רעה והקב"ה חשבה לטובה, והיאך אני לבדי יכול להרע לכם?
ד"ה אלוהים חשבה לטובה: הקב"ה גרם לכם ואתם לא פשעתם כי לטובתכם נתכוון הקב"ה.
מהו ההבדל שבין דעות שני הפרשנים האלה בקשר שבין פסוק י"ט לפסוק כ'? |
| ה. | התוכחה נאה |
"וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה"
מדרש לקח טוב:
מכאן שהתוכחה נאה, שמתוך התוכחה באה האהבה. וכן הוא אומר (משלי כ"ז ה') "טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת"
מה הקושי בפסוקנו שאותו רצה הדרשן לישב? |
