גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

היחס לשבועה בשם ה'

ב.

מצוות השבועה בשם ה'

ג.

השבועה - מצווה או רשות (1)

ד.

השבועה - מצווה או רשות (2)

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת עקב
שנת תשי"ט

את ה' אלהיך תירא

דברים פרק י, כ

א.  היחס לשבועה בשם ה'

תנחומא מטות א':

(במדבר ל"ה) "איש כי ידור נדר לה'", ...אמר להם הקב"ה לישראל: הוו זהירין בנדרים ואל תפרצו בהן, שכל הפורץ בהן סופו למעול בשבועות והמועל בשבועות כופר בו בקב"ה ואין לו מחילה לעולם, שנאמר (שמות כ') "כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא".
וכתוב אחר אומר (ירמיהו ג') "ונשבעת חי ה' באמת משפט ובצדקה";
אמר להם הקב"ה לישראל: לא תהיו סבורין שהותר להישבע בשמי אפילו באמת, אין אתם רשאים להישבע בשמי אלא אם יש בכם כל המידות האלה, שנאמר: "את ה' אלוהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק";
ושתהיו כאותם שלושה שנקראו יראי אלוהים, ואלו הן: אברהם, איוב ויוסף. אברהם דכתיב (בראשית כ"ב) "כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה"; איוב דכתיב (איוב א') "תם וישר וירא אלוהים"; יוסף דכתיב (בראשית מ"ב) "את האלוהים אני ירא" ;
"ואותו תעבוד" – אם אתה מפנה עצמך לתורה ולמצוות ואין לך עבודה אחרת, לכך נאמר "ואותו תעבוד"...
אם יש בך כל המידות האלה - אתה רשאי להישבע, ואם לאו - אין אתה רשאי.

רמב"ם, הלכות שבועות פרק י"א הלכה א':

כשם ששבועות שווא ושקר בלא תעשה – כן מצוות עשה שישבע מי שנתחייב בשבועה בבית דין בשם, שנאמר "בשמו תשבע" – זו מצוות עשה, שהשבועה בשמו הגדול והקדוש מדרכי העבודה היא, והידור וקידוש גדול הוא להישבע בשמו.

1.

מה ההבדל בין המדרש לבין הרמב"ם בתפישתו התחבירית של פסוקנו?

2.

לשם מה מביא המדרש נוסף על פסוקנו גם את הפסוק מתוך ירמיהו ב' - במה אף הוא מסייע ללקח שרצה ללמד?

3.

מהו הניגוד הרעיוני שבין מדרש תנחומא לבין דעת הרמב"ם?

4.

למה לא הביא המדרש את שלושת הצדיקים יראי אלוהים, בסדר הכרונולוגי: אברהם יוסף איוב?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר