הגביע באמתחת בנימין

להבנת עניין הגביע ותכלית יוסף בהתנהגותו זו עם אחיו עיין גיליון מקץ תש"ה שאלה א'.

פסוק א'

"וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ"

ספורנו:

ד"ה ושים כסף: בידיעתם, שתאמר להם שחפצתי לשלם להם טובה תמורת הצער שצערתם.

פסוק ב'

"וְאֶת גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן"

ספורנו:

ד"ה תשים בפי אמתחת הקטן: לראות איך ימסרו עצמם עליו כדי להצילו.

פסוק ה'

"הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ"

ספורנו: 

היה דברו עמהם כחושב שהיו כולם יודעים את הדבר.    

פסוק ט"ז

"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱ-לֹהִים מָצָא אֶת עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ..."

בראשית רבה צ"ב:

"מה נאמר לאדוני" – בכסף ראשון, "מה נדבר" – בכסף שני, "ומה נצטדק" – בגביע;
"מה נאמר לאדוני" – במעשה תמר, "מה נדבר" – בבלהה (גירסא אחרת: במעשה ראובן), "ומה נצטדק" – בדינה (נוסח אחר: במעשה שכם);
"מה נאמר לאדוני" – מה נאמר לאבא שבארץ כנען ביוסף, "מה נדבר" – בשמעון, "ומה נצטדק" – בבנימין.

סוף המדרש בספר צרור המור:

מה נאמר לאותו זקן שיושב על האפר ויאמר לנו: "יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו" – "מה נאמר" – על יוסף, "מה נדבר" – בשביל שמעון, "ומה נצטדק" – בשביל בנימין.

פסוק ט"ז

"הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ"

בתורה שלמה, בבאור מקץ מאמר מ', מביא משם רבנו חננאל, שמקשה:

תימה, כי היה להם לומר: "הננו עבדים לאדוני – אשר נמצא הגביע בידו, גם אנחנו הנקיים!" האיך אמר: "גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע", נראה כי הגנב מרובה, שלא היה ראוי להיות עבד?!