"ימצאהו בארץ מדבר..."

רמב"ן, בסכמו את דברי השירה פסוק מ' בתוך ד"ה כי אשא אל שמים ידי:

והנה השירה הזאת אשר היא לנו לעד אמת ונאמן תגיד בביאור כל המוצאות שעשה לנו במדבר ואשר הנחילנו ארצות הגויים, ורוב הטובה והעושר והכבוד אשר הנחילנו בה, וכי מרוב כל טובה מרדו בה!

מה הייתה הסיבה שלא זכר הנה יציאת מצרים – שהוא החסד הראשון שקיבלו ממנו קודם בואם למדבר, והתחיל מהמדבר?
ואיך אמר שמצאם במדבר, והלא במצרים מצאם, ושם נקרא שמו עליהם?

השווה את תשובותיהם השונות של המפרשים הבאים:

ספרי בהאזינו ל"ב:           

ימצאהו בארץ מדבר: זה ישראל, שנאמר "כענבים במדבר מצאתי ישראל" (הושע ט' י').

רש"י:    

ד"ה ימצאהו בארץ מדבר: אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר, שקיבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו, מה שלא עשו ישמעאל ועשו...

רמב"ן: 

כתב רש"י "ימצאהו בארץ מדבר" אותם מצא לו נאמנים בארץ מדבר, שקיבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו – מה שלא עשו ישמעאל ועשו.

ובתוהו ילל ישימון: ארץ ציה ושממה, מקום יללת תנינים ובנות יענה – אף שם נמשכו אחר האמונה, ולא אמרו למשה: היאך נצא למדבר?
וזה איננו מטעם הפרשה, כי הכתוב מוכיח את ישראל ומזכיר את הטובות אשר עשה ה' עמהם, והם גמלו לו רעה תחת טובה.

רשב"ם:

ד"ה ימצאהו: כמו (במדבר י"א) "ומצא להם" – הקדוש ברוך הוא נמצא להם, הקדוש ברוך הוא היה סיפוק שלהם.

העמק דבר:

הלא הוא אביך קנך...
ימצאהו בארץ מדבר: עתה מבאר, היאך נקרא "קנך". והנה מי שעומד למות, ובא אחר וגאלו, הרי זה קנהו וכן מי שהוא במקום שעומד להיות פרא, בלי דעת בני אדם, ובא אחר ועשהו לאיש בן דעת – הרי זה קנהו, והרי במדבר חסר להם ארבעה עניינים לחיותם ולהיותם אנשים בעלי דעת. א) הספקת לחם ומים; ב) חסרון מקום דירה כבני אדם איש ואשתו שלא בגלוי בשדה כפראים; ג) שלא היה להם ממי ללמוד דרך ארץ להיות בסדר הליכות אומה שלמה, שהרי במצרים היו עבדים כבושים בטיט ולבנים וביציאה לא ראו אומה בעיניהם; ד) הליכתם במקום נחשים ועקרבים והיו בכל רגע מסוכנים למות, והקדוש ברוך הוא החיה אותם ועשה אותם לאנשי המעלה. ועל כן אמר "ימצאהו בארץ מדבר" – במקום שאין דבר מאכל, והוא סיפק אותם, כלשון (במדבר י"א) "הצאן ובקר יישחט להם ומצא להם", והרי כך פירש הרשב"ם. "ובתוהו --- יבוננהו" הבינהו דעת דרך ארץ יותר מכל חכמי העולם, שנתן להם תורתו ואין חכמת העולם נעלם ממנה. "יצרנהו" – מנחשים ועקרבים ---

השווה את פסוקנו י"א

"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ"

לשמות י"ט ד'

אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.

לדעת חוקרים רבים, רומז פסוקנו (ל"ב י"א) לפסוק שמות י"ט ד'.