פרשת בשלח
שנת תשכ"ו
יציאת מצרים
שמות פרק יג, פסוקים יז - כב
| 1. |
פסוק י"ז
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"
אברבנאל, מקשה:
למה אמר "ויהיה בשלח פרעה את העם" - והיה ראוי שיאמר: "בצאת ישראל ממצרים ולא נחם אלוקים..." ומה לו עתה להודיע ששלחם פרעה, כי זה כבר נאמר למעלה, שיצאו ברשותו וגורשו ממצרים.
ענה לקושיתו! |
| 2. |
פסוק י"ח
"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
אברבנאל, מקשה:
הנה הדברים האלה אינם נכתבים במקום הראוי להם, והיה ראוי לכותבם בפרשת (י"ב ל"ז) "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" ושם היה לו לספר, שעלו אותו המון הרב חמושים, לא עתה בתוך סיפור ניסי הים!?
ענה לקושיתו!
את המילה "חמושים" מסביר אברבנאל:
מזויינים בכל כלי זין או שהיו באים בסדר טוב ביד ראשי חמושים מנהיגי הצבא בעם, שהוא ממה שיאות לטוב התיקון בכל צבא, וכמו שציוה משה רבנו ע"ה (במדבר ל"ג) "ואתם תעברו חמושים", כי הנה עם היותם בוטחים בה' היו מזויינים, על דרך (משלי כ"א ל"א) "סוס מוכן ליום מלחמה ולה' הישועה". |
פסוק י"ז
"וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא"
רש"י:
ד"ה כי קרוב הוא: ונוח לשוב באותה הדרך למצרים.
ומדרש אגדה יש לו הרבה.
| 2. |
השוה לדברי רש"י את המדרשים הבאים:
מכילתא:
קרוב הוא הדבר, שאמר הקב"ה למשה: (ג' י"ב) "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה".
תנחומא:
קרוב הוא שירשו הכנענים את הארץ, דכתיב (בראשית ט"ו) "ודור רביעי ישובו הנה" ועדיין לא היה להם דור רביעי.
פסיקתא דרב כהנא פרק י':
קרוב החסד שעשו הכנענים עם אבינו יעקב. הדא הוא דכתיב (בראשית נ') "וירא יושב הארץ הכנעני את האבל..."
| א. |
הסבר את רעיונו של כל אחד מן המדרשים האלה. |
| ב. |
הסבר למה לא יכול היה רש"י להביא אף אחד מהם! | |
1) פסוק י"ז
ד"ה ולא נחם: לא נהגם, כמו (שמות ל"ב) "לך נחה את העם" (משלי ו') "בהתהלכך תנחה אותך". |
|
מה ראה רש"י לפרש מילה זו - מה קשה בה?
אילו היה הקושי במובן המילה עצמה, למה לא פירשה עם הופעתה הראשונה בתורה, בראשית כ"ד כ"ז? | |
2) פסוק י"ז
ד"ה בראותם מלחמה: כגון (במדבר י"ד) מלחמת "וירד העמלקי והכנעני", אם היו הולכים דרך ישרה היו חוזרים. ומה אם כשהקיפם דרך מעוקם, אמרו (במדבר י"ד) "נתנה ראש ונשובה מצרימה" – אם הולכים בפשוטה על אחת כמה וכמה. |
| א. |
הרא"ם, מקשה:
ומניין לו שלאו בסתם מלחמה ידבר הכתוב, אלא דוקא בזו?
ענה! |
| ב. |
הגור אריה, מקשה:
מתוך הקל-וחומר שלמד רש"י, נראה שדעתו לומר שאם הוליכם בפשוטה היו חוזרין ודאי, אם כן למה אמר הכתוב "פן" שהוא לשון ספק?
ישב קושייתו! | |
3) פסוק י"ז
ד"ה פן ינחם: יחשבו מחשבה על שיצאו, ויתנו לב לשוב מצרימה. |
|
מפרשי רש"י כולם מקשים: מה ראה רש"י לפרש ד"ה הזה לאחר ד"ה בראותם מלחמה, ולא פירשו לפני כן כסדר הפסוק בתורה?
נסה למצוא תשובה! | |
4) פסוק י"ח
ד"ה ויסב: הסיבם מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה. |
|
מה ראה רש"י להפך את הפעל בוי"ו המהפך לפועל בעבר פשוט? | |
פסוק י"ז
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"
| 1. |
ראב"ע:
ד"ה ויהי בשלח: וי"ו "ולא נחם" כפ"א רפה בלשון ישמעאל.
וידוע כי ממצרים עד ירושלים פלשתים אינו מרחק רב והוא כמו מהלך עשרה ימים בדרך הישרה, ולולי זה איך היו באים השבטים בחמוריהם עד מצרים, אם היה הדרך רחוק מאד? מה היה מספיק שיאכלו הם וחמוריהם ובעלותם מביאים שבר לבתיהם?
במה שונה ראב"ע מרש"י בתפישתו התחבירית את פסוקנו? |
| 2. |
ראב"ע:
ד"ה כי קרוב הוא: אמר ר' משה: אף על פי שהוא קרוב. וכמוהו לפי דעתו (שמות ל"ד ט') "כי עם קשה עורף הוא" (תהלים מ"א ה') "רפאה נפשי כי חטאתי לך"; (יהושע י"ז י"ח) "כי רכב ברזל לו".
ולפי דעתי אין צורך, כי טעמו: למה לא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים? בעבור שהוא קרוב, והנה נחם דרך רחוק שלא יראו מלחמה, ויאמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה". וטעם "כי קרוב הוא", שידוע כי בין ארץ מצרים על הדרך הישרה ובין ארץ כנען עשרה ימים, והנה לא ראו מלחמה, והיו עבדים תחת יד אחרים; והנה כאשר יצא פרעה אחריהם, אין בהם מרים יד. גם עמלק יצאו על ישראל במתי מעט ויזנב אחריו והיה נחלש מפניו, לולא משה בחירו.
וידענו כי ה' יודע עתידות בלי ספק וידע שינחמו אם יוליכם דרך ארץ פלשתים ואמר "פן ינחם העם" – כי דיברה תורה כלשון בני אדם שיבינו הלומדים;
| ב. |
איך יש לפרש את שמות ל"ד ט' אם לא נקבל את פירוש ר' משה? |
| ג. |
איך יש לפרש את יהושע י"ז י"ח אם לא נקבל את פירוש ר' משה? |
| ד. |
מה רצה ראב"ע להוכיח באמרו "והנה לא ראו מלחמה"? | |
פסוק כ"א
"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה"
ראב"ע:
ד"ה וה' הולך לפניהם יומם: ידענו כי ה' "שוכן עד וקדוש שמו" (ישעיה נ"ז ט"ו) "ויושב קדם סלה" (תהלים נ"ה כ') והכתוב ידבר כלשון בני אדם, בעבור כי כוח ה' הולך עם ישראל כדרך (ישעיה ס"ג י"ב) "מוליך לימין משה זרוע תפארתו".
ר' יוסף אבן כספי:
ד"ה וה' הולך לפניהם: אין השם גשם שילך לפניהם כאחד השרים, אבל איך שיהיה הגה יצדק אמרו, שהשם הולך לפניהם, כי הוא הפועל הרחוק לכל הפועלים.
| 2. |
היש הבדל בין פרוש הראב"ע לבין פרוש אבן כספי אם לא? |
| 3. |
הסבר את המילים המסומנות בקו. |
