גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

דיבור האתון

ב.

נסיונותיו של בלעם

ג.

משמעות הביטוי "לשטן לו"

ד.

דיבור האתון - מחזה ומשל

פרשת בלק
שנת תשי"ד

האתון המדברת

במדבר פרק כב

א.  דיבור האתון

לפסוקים כ"א-ל"ג, מקשה אברבנאל:

אם הייתה ראיית מלאך ה' הוא כמו שהיה דיבור האתון – פלא, מה היה תכלית הפלא ההוא ותועלתו, כי הנה הקב"ה לא יחדש מופת כי אם על דבר ההכרה, ולא מצינו בזה תכלית אחר אלא שדיבר המלאך אל בלעם, וזה כבר היה אפשר שיאמר לו מבלי שתראה האתון את המלאך ולא שתדבר כלל.

התוכל לענות לשאלתו ולהסביר מהי משמעות הסיפור הזה?     

העזר בדברי הרמב"ן, פסוק כ"ג:

ד"ה ותרא האתון: ...וטעם הנס הזה, להראות לבלעם מי שם פה לאדם או מי ישום אילם, להודיעו כי השם פותח פי הנאלמים, וכל שכן שיאלם ברצונו פי המדברים, גם ישים בפיהם דברים לדבר כרצונו כי הכל בידו, ולהזהירו שלא ילך אחר נחש וקסם ויקללם בהם, כי מנחש וקוסם היה.

 העזר גם בדברי ספורנו, פסוק כ"ג: 

ד"ה ותלך בשדה: ואז עזב שני נעריו ושרי מואב ובכן לא הרגישו עניינו בעסקי האתון.

 פסוק כ"ה:

ד"ה ויפתח ה' את פי האתון: נתן בה כח לדבר כענין ה' שפתי תפתח (תהלים נ"א, י"ז). וכל זה היה כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה בזכרו כי מה' מענה לשון גם לבלתי מוכן ,כל שכן שיוכל להסירו מן המוכן כרצונו. וכל זה כדי שלא יאבד איש כמוהו.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר