"אנכי" ו"לא יהיה"

פסוק א'

"וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר"

פסוק ב'

"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"

שלוש הן האפשרויות להסביר את פסוקנו מבחינה תחבירית.

פסוק ב'

"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"

פסוק ב'

"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"

ראב"ע, (מתוך הקדמתו לעשרת הדברות):

שאלני ר' יהודה הלוי מנוחתו כבוד: למה הזכיר "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא אמר: אשר עשיתי שמים וארץ ואני עשיתיך?
(וזאת היתה תשובתו אליו:) דע כי אין מעלות בני אדם שוים באמונתם בלבם שהם מאמינים בשם הנכבד, כי הרבים מאמינים להשמעות אזנים, שיאמר להם אדוניהם ככה, ולמעלה מהם שראו זה כתוב בדברי התורה שנתן ה' למשה, ואם יבוא אפיקורוס לערער, כי אין אלוקים, ישימו ידם לפיהם, כי לא ידעו להשיב. ואשר נשאו לבו ללמוד חכמות, שהן כמו מעלות לעלות בהם אל מקום חפצו, יכיר מעשה השם במתכות ובצמחים ובחיות ובגוף האדם בעצמו שידע מעשה כל אבר ואבר ולמה היה על זאת המתכונת, ויגבה לבו אחרי כן לדעת הגלגלים... וידע מתי תקדר השמש או הלבנה... וכל אלה ידע בראיות גמורות שאין בהן ספק. ומדרכי השם ידע המשכיל את השם, וככה אמר משה (שמות ל"ג) הודיעני נא את דרכיך ואדעך. והנה ה' הנכבד הזכיר בדיבור הראשון "אנכי ה' אלקיך" וזה לא יוכל להבין רק מי שהוא חכם מופלא... והנה יספיק למשכיל בכל גוי דיבור "אנכי ה'"...
...והנה ה' עשה אותות ומופתים במצרים עד שהוציאם משה להיות להם לאלוקים, וככה אמר משה (דברים ד' ל"ד) "או הנסה אלוקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי..." והטעם שה' עשה לישראל מה שלא לכל גוי... והנה בעבור האות שעשה ה' במצרים אמר משה (שמות ד' ל"ה) "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים!!", שהכל ראו זה, חכמים ושאינן חכמים, גדולים וקטנים, גם הוסיף עוד בדבר מעמד הר סיני ששמעו קול ה': "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך" (ד' ל"ו). ואמר באחרונה כי הדעת הגמורה שישיב האדם אל לבו עד שיתברר לו בראיות, כי השם הוא לבדו, על כן אמר (דברים ד' ל"ט) "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים... אין עוד"...
והנה הזכיר למשכיל "אנכי ה'" והוסיף "אשר הוצאתיך..." שיבין המשכיל ושאינו משכיל.

השוה לדבריו: ר' יהודה הלוי, ספר הכוזרי מאמר א', י"א-כ"ה!

ר' יוסף אבן כספי:

אין לשאול: למה אמר "הוצאתיך מארץ מצרים" ולא אמר "אשר עשיתי שמים וארץ", כי הוא זכר להם החביב להם עתה.

אברבנאל:

... והנה אמר ג' לשונות: האחד השם המיוחד (בן ארבע), השני "אלוקיך", השלישי "אשר הוצאתיך" מארץ מצרים להודיעם שיש להם לשמוע מצוותיו ולעשותם משלש בחינות. הראשונה להיותו ה', והוא השם המורה על עצמותו שבו ברא את העולם והוא נגזר מלשון הויה, כלומר, המהוה והבורא לכל, כאילו אמר: כיון שאני נתתי לכם מציאות והוויה – ראוי שתשמרו מצוות. והבחינה השניה: להיות אלוקיך; רוצה לומר: משגיח בך ומנהיג אותך, כי אין עליכם שר ומזל ממונה עליכם, כי אני בלבד הוא אלוקיך ומנהיג אותך, ולכך אתם מחויבים לשמור מצוותי.
והבחינה השלישית: לפי שאני הוצאתיך מארץ מצרים, שהיתה ארץ קשה למלך קשה, ולכך קראה "בית עבדים" שהאסירים בתוכה לא יוכלו לצאת משם. ומפני החסד וההטבה הזאת שעשיתי לך בהוציאי אותך משם, ראוי שתעשו מצוותי ותשמרו דרכי, כמו שאמר "עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים".

בן אמוזג:

רבים שאלו למה לא נאמר "אנכי אשר בראתי שמים וארץ" והרבה תשובות נאמרו בדבר... ולדעתי הטעם הנכון, כי להיות שהתורה מורשה קהילת יעקב ואינה חובה לכל בני האדם, על כן תיאר עצמו ברוך הוא באלקי ישראל שהוציאנו מארץ מצרים, שהיא בריאת ישראל, ולא בריאת העולם שהוא דבר השוה לגוי וליהודי.