רבים תמהו: למה לא בא פסוק ט' "אמר אויב ארדוף אשיג" בתחילת השירה אשר שם מקומו?
(ועיין רמב"ן, פסוק ט':
ד"ה אמר אויב: לעמו כשפתם בדברים. ארדפם ואשיגם ואחלק שלל עם שרי ועבדי. לשון רש"י. וראיתי במדרש חזית כך, תני רבי ישמעאל, אמר אויב ארדוף אשיג היה ראוי להיות תחלת השירה, ולמה לא נכתב, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה (ראה קהלת רבה א יב). ואונקלוס סובר כן, ולכך תרגם דהוה אמר שנאה, על תחלת מחשבתו ברדפו אחריהם. ולדעתי בדרך הפשט הוא סדור בפסוק הראשון ממנו, כי מתחלה (בפסוק ד) אמר שטבעו בים וירדו במצולות, והיה זה כאשר שבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים (בפסוק ה), ואח"כ (בפסוקים ח-י) שב לומר איך נעשה זה, כי ברוח אפך היא רוח קדים עזה נערמו מים מתחלה וקפאו התהומות, ומפני זה חשב האויב שירדוף וישיגם בים ויחלק שללם ותמלא נפשו מהם, ונשפת עליהם ברוחך וכסמו הים. והזכיר זה כי גם במחשבתו זאת סבה ופלא מאת השם שחזק לבם וסכל עצתם לבא בים, כאשר פירשתי למעלה (יד ד כא). על כן אמר אחריו מי כמוכה באלים, עושה גדולות ונפלאות בדבר והפכו).
|
נסה ליישב את התמיהה ולהסביר את מקומו של פסוקנו בתוך מבנה השיר כולו. |
פסוק ו'
"יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב"
רש"י:
ד"ה ימינך ימינך: שני פעמים כשישראל עושין את רצונו של מקום השמאל נעשית ימין.
ד"ה ימינך ה' נאדרי בכח: להציל את ישראל וימינך השנית תרעץ אויב, ול"נ אותה ימין עצמה תרעץ אויב מה שאי אפשר לאדם לעשות שתי מלאכות ביד אחת ופשוטו של מקרא ימינך הנאדרת בכח מה מלאכתה ימינך היא תרעץ אויב וכמה מקראות דוגמתו (תהילים צב) כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהילים צד) עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו, נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם, לא לנו ה' לא לנו (הושע ב) אענה נאום ה' אענה את השמים (שופטים ה) אנכי לה' אנכי אשירה (תהילים קכד) לולי ה' וכו' לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (שופטים ה) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (ישעיה כו) תרמסנה רגל רגלי עני (תהילים קלו) ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל עבדו.
ראב"ע:
ד"ה נאדרי: היו"ד נוסף כיו"ד אכזרי.
רשב"ם:
ד"ה ימינך ה': שאתה נאדרי בכח היא תרעץ אויב. ימין היא ל' נקבה כדכתיב ימין ה' רוממה. ומקרא זה כעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם. עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו. כי הנה אויבך ה'. כי הנה אויביך יאבדו. חצי הראשון אינו מסיים דברו עד שיבא חצי האחרון וכופלו ומשלים דברו. אך בחצי הראשון מזכיר במי הוא מדבר.
שד"ל, אחרי הביא דברי הראב"ע הנ"ל:
והאמת היא, כי הדרך הזה מוסיף כוח במאמר, כי השומע תלוי ועומד לשמע, מה יהיה מותו, וכשישמענו ינעם לו, כמשפט כל דבר יקר המבוקש ובלתי מצוי.
| 1. |
מה קשה לרש"י ומה בין שלושת פירושיו? |
| 2. |
מהו הרעיון הכלול בפירושו השני ("ולי נראה") וכנגד איזו תפילה מוטעית הוא פונה?
השווה לדבריו כאן:
בראשית י"ט כ"ד:
ד"ה מן השמים: והוא שאמר הכתוב (איוב לו) כי בם ידין עמים וגו' כשבא ליסר הבריות מביא עליהם אש מן השמים כמו שעשה לסדום וכשבא להוריד המן מן השמים (שמות טז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.
שמות י"ז ה':
ד"ה ומטך אשר הכית: מה ת"ל אשר הכית בו את היאור אלא שהיו ישראל אומרים על המטה שאינו מוכן אלא לפורעניות בו לקה פרעה ומצרים כמה מכות במצרים ועל הים לכך נא' אשר הכית בו את היאור יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן. |
| 3. |
השווה את פסוקנו לפסוק ט"ז הדומה לו לפי מבנהו ועיין-
רש"י:
ד"ה תפול עליהם אימתה: (מכילתא) על הרחוקים.
ד"ה ופחד: על הקרובים כענין שנאמר (יהושוע ב) כי שמענו את אשר הוביש וגו'.
ד"ה עד יעבור עד יעבור: כתרגומו.
ד"ה קנית: חבבת משאר אומות כחפץ הקנוי בדמים יקרים שחביב על האדם.
רשב"ם, שם:
ד"ה עד יעבור: שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל כפל אחד של עברת הירדן כעין ימינך ה'. לפי הפשט בגדול זרועך. כמו בזרוע גדלך וכן קדוש היכלך בתהלים. כמו היכל קדשך.
מדוע אין רש"י מפרש גם שם דוגמת פירושו השלישי כאן, כשם שמפרשו רשב"ם את שני המקומות בפירוש אחד? |
| 4. |
מצא בשירתנו פסוק שלישי הדומה במבנהו לשני פסוקים אלה? |
| 5. |
מה ההבדל הדק שבין רשב"ם לראב"ע בהסבר תופעה לשונית זו? |
פסוק ו'
"תִּרְעַץ אוֹיֵב"
רש"י:
תמיד היא רועצת ומשברת האויב ודומה לו וירעצו וירוצצו את בנ"י (בשופטים סי' י) (ד"א ימינך הנאדרת בכח היא משברת ומלקה אויב).
ספורנו:
יהי רצון שיהיה כן לעתיד שתרעץ כל אויב לישראל, כענין כן יאבדו כל אויביך ה'.
| 2. |
נסה להכריע בין שתי הדעות (נמק את הכרעתך!) |
