גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

הבנת הפסוק

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ואתחנן
שנת תש"י

אגדת תרגום השבעים

דברים פרק ד, יט

א.  הבנת הפסוק

פסוק י"ט

"וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם"

התקשו חכמים והמפרשים בהבנת פסוק זה ואלה מקצת דבריהם:

מגילה ט' ע"א:

מעשה בתלמי המלך שכנס שבעים ושתים זקנים והכניסם בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כנסם ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: "כתוב לי תורת משה רבכם". (=תרגמו לי תורת משה ליוונית). נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעת אחת וכתבו לו: (בראשית א' א') אלוקים ברא בראשית"

(רש"י:

שלא יאמרו "בראשית" שם הוא ושני רשויות הן וראשון ברא את השני),

(בראשית א' כ"ו) "אעשה אדם בצלם ובדמות" (שלא יאמרו שתי רשויות הן)... ...

(וכן הלאה, מונה הגמרא את כל המקומות ששנו לתלמי המלך)... וכן (דברים ד' י"ט) "אשר חלק ה' אלוקיך אותם להאיר לכל העמים."

רשב"ם:

ד"ה אשר חלק: ולפי עיקר הפשט אשר הניח אותם לכל העמים לעובדם כי אינו חושש בהם אבל אתכם לקח ה' ויוציא אתכם להיות לו לעם נחלה ולעובדו והוא יהיה לכם לאלהים.

חזקוני:

ד"ה אשר חלק לכל העמים: להאיר להם ואפילו להדיוטות. ועלוב הוא מי שמשתחווה לדבר הנעשה לתשמישו...

רמב"ם, הלכות עבודה זרה פרק ב' הלכה א':

עיקר הציווי בעכו"ם שלא לעבוד אחד מכל הברואים, לא מלאך ולא גלגל ולא כוכב ולא אחד מארבע יסודות ולא אחד מכל הנבראים מהם. ואע"פ שהעובד יודע שהשם הוא האלוקים והוא עובד את הנברא הזה, הרי זה עובד ע"ז. ועניין זה הוא שהזהירה תורה עליו ואמרה: "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש.... וכל צבא השמים ונדחת והשתחווית להם ועבדת אשר חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים" כלומר: שמא תשוט בעין לבך ותראה שאלו הם המנהיגים את העולם והם שחלק ה' אותם לכל העולם להיות חיים והווים ואינם נפסדים כמנהגו של עולם, תאמר שראוי להם לעבדם, ובעניין זה ציוה ואמר "השמרו פן יפתה לבבכם" כלומר: שלא תטעו בהרהור הלב לעבוד אלו, להיות סרסור ביניכם ובין הבורא.

ספורנו:

ד"ה חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים: סדר אותם על סדר נאות לצורך כל אחד מחלקי הארץ כפי השתנותם והשתנות העם אשר בה, וזה הסדר המושא יורה על הפך דעות התועים כי אמנם יורה בהכרח שיש איזה נמצא מסדר לתכלית מכוון מאתו אשר המציאם לסדרם למען יושג תכלית מציאותם וסדרם לא יהיה כל זה במקרה בלי ספק ואתכם לקח ללכת בדרכיו ולדבקה בו. ולזה לא יהיו עיניכם בהנהגת צבא השמים וסדרם.

שד"ל:

ד"ה אשר חלק ה' אלוקיך אותם: הניחם לחלקם. כלומר, שדבקו בהם העמים ולקחום לחלקם, כי דרך העברים ליחס כל דבר אל האל.

(להבנת דברי שד"ל האחרונים עיין דבריו לשמות ו' ג' ד"ה ואני אקשה את לב פרעה. הועתקו בגיליון וארא תש"ב).


רש"ר הירש, (תרגום מפירושו בגרמנית):

לא כתוב "אשר חלק להם ה' לכל העמים... שהיה במשמעו, כאילו ה' אסר לצבא השמים שלטון על העמים. אבל בכתוב "אשר חלק ה' אותם לכל העמים" נהפוך הוא. השמש והירח והכוכבים, כל צבא השמים הם חלק העמים ונחלתם. להם זקוקים העמים כדי לעשותם לכלי שרת להקמתם ושכלולם של חיי הכלל וחיי הפרט. והנה ה' אלוקים הוא שחלק אותם לעמים להחיותם, ולכן עליהם החובה להשתדל ולמצוא חן בעיני ה' ע"י השתמשות מוסרית בכוחות הטבע לביצוע תעודתם. אך האומות בהיותם שכחי אלוה ירדו ממרום התעודה שהיא חלקם החופש המוסרי, בשליטתם בארץ נשתקעו בעבודות לאלילי הטבע. בעולם שלא טעם טעם חטא כוחות הטבע הם "חלקם" – כלי שימושם של בני אדם. בעולם החטא בני האדם נהפכים לחלקם של כוחות הטבע, הנם כלי משחק בידם.

ר' דוד הופמן, (תרגום מפירושו בגרמנית לדברים):

כוונת הבורא בחלקו את הכוכבים לגויי הארץ הוא שע"י מדרגת ביניים זו יגיעו לאט לאט להכרת העליון, בתוכו ובהדרכתו של ישראל. בין העמים שאין להם כל הכרה באלוהות או העובדים ליצריהם החושניים ועושים אותם לאלוהות, לא היו ישראל יכולים לבצע תעודתם, להורותם, להיות להם לאור גויים. כנגד זה לא יקשה ללמד דעת אלוקים ללאומים השקועים בפולחן השמש בהודו והדרו ולהורותם כי כוכב זה אף הוא אינו אלא שמש לגבוה מעל גבוה אל עליון שרק לבדו יאה הכבוד והתהילה. בדומה לזה קובע גם הרמב"ם בהלכות מלכים, שגם הנצרות וגם האיסלם הינם דרגת ביניים המוליכות את האנושות לקראת ימות המשיח.

1.

הסבר משום מה שינו השבעים את פסוקנו לתלמי? מה הקושי שבפסוקנו?

2.

כיצד תרצו כל הנ"ל את הקושי הנ"ל. סדרם לקבוצות?

3.

הסבר במיוחד את הפירוש השני המובא בדברי הרשב"ם.

4.

הסבר את סוף דברי שד"ל (המסומנים בקו).

5.

הסבר במה רואה הופמן את עבודת השמש והכוכבים כדרגת ביניים.

6.

מה יש ללמוד מדברים כ"ט כ"ה להבנת פסוקנו? למי מן הנ"ל הוא מסייע?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר