גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"וילך משה"

ב.

שאלות לשון וסגנון

ג.

"לא אוכל עוד לצאת ולבוא" (1)

ד.

"לא אוכל עוד לצאת ולבוא" (2)

פרשת וילך
שנת תש"ח

דברי משה לפני מותו

דברים פרק לא, פסוקים א - ג

א.  "וילך משה"

פסוק א'

"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל"

ראב"ע:

ד"ה וילך: הלך אל כל שבט ושבט להודיע שהוא מת, שלא יפחדו, וחיזק לבם בדברי יהושע. על כן כתוב אחריו ואתה תנחילנה אותם. ולפי דעתי כי אז בירך השבטים, ואם ברכותיהם מאוחרות במכתב.

רמב"ן, בראשית כ"ג ב':

ד"ה ויבא אברהם: ... או שיהיה לשון 'ויבא' לאמר שנתעורר אברהם להספד הזה והתחיל לעשותו, כי כל מתעורר ומתחיל במלאכה יקרא בא אליה. וזה לשון מורגל בדברי חכמים כמו ששנינו בתמיד (פרק ד' משנה ג') בא לו לגרה והניח בה שתי צלעות מכאן, בא לו לדופן השמאלית, בא לו לעוקץ, ואמרם (בכורות כ' א') אני לא באתי לידי המידה הזו, וכן בכתוב (שמות כ"ב י"ד) בא בשכרו, שבא למלאכה ההיא ועשה אותה בעבור שכרו. ולא יתכן בעיני שבא מעיר אחרת אל חברון, שאילו היה כן היה מזכיר אותו המקום, והיה הכתוב מפרש 'וישמע אברהם ויבא ממקום פלוני'.

ספורנו:

ד"ה וילך משה: התעורר לזה, כמו וילך איש מבית לוי (שמות ב' א'). וילך ויעבוד (לעיל י"ז ג') ודומיהם. וזה שאחר שהשלים ענייני כריתת הברית התעורר לנחם את ישראל על מיתתו כדי שלא יערבבו שמחת הברית הראויה להם להורות על היותם מקבלים הברית בשמחה, על דרך ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמ"ט ב') כאמרו וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך (לעיל כ"ז י"ז).

ר' שמשון רפאל הירש, (תרגום מגרמנית):

ד"ה וילך: בדברי הברכה והקללה והפסוק הבא אחריהם תם ונשלם כל מה שהיה על משה רבנו להעיד בעם בשם ה'. זה היה בעיניו כגמר שליחותו, ומכאן ואילך שם הוא את לבו אל צרכי שעת הסתלקותו ובהתחשבותו עם תולדותיה. אלה היו: פרידתו מהם (פסוקים א'-ו') הצגת ממלא מקומו בדברים מעודדים לפני העם (פסוק ז', ו'-ח') ולבסוף מסירת כתב התורה לכהנים ולזקנים בציווי קריאתו במועד שנת שמיטה (פסוקים ט'-י"ג). הנה כי כן לא קרא משה את העם לבוא אליו, לא הקהיל אותם לאספה כפי שהיה רגיל לעשות בזמנים שהיה עליו לדבר אל בני ישראל בשם ה', אלא "וילך" - בעצמו הלך אל העם בכדי להפרד ממנו בפשטות גמורה המתאימה לאופי של מי שהכתוב מעיד עליו "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר י"ב ג').

1.

מה הקושי בפסוקנו, ומהן שתי הדרכים ליישובו?

2.

מה מוסיף הירש לדברי ראב"ע?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר