גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"אשר לא צוה אותם"

ב.

"הוא אשר דבר ה'"

פרשת שמיני
שנת תש"ח

מות בני אהרן

ויקרא פרק י

גיליון זה הוא המשך גיליון שמיני תש"ז, עיין שם בייחוד שאלה א'.

א.  "אשר לא צוה אותם"

פסוק א'

"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"

בעל הטורים:

ד"ה אשר לא צוה: אין לומר לא ציוה להביא אש זרה וגם לא ציוה שלא להביאו, אלא פירש אשר ציווי של לא ציוה אותם. וכן: לכל צבא השמים אשר לא צויתי.

אמרי נעם:

ד"ה אשר לא צוה: סרס המקרא ודרשהו: אשר ציוה אותם לא תקריבו, ומשמע אשר לא ציוה לשון אזהרה, וכן נאמר (דברים י"ז י"ג) "וילך ויעבוד אלוהים אחרים... או לכל צבא השמים אשר לא צויתי" – אשר ציויתי לא תעבדו. והעולם שאינם יודעים סירוס המקרא הזה מקשים: והלא כמובן לא ציוה להם שלא להקריב אש זרה, וכיוון שלא הוזהרו – למה נענשו? ולא הבינו המקשים סירוס הפסוק.

שם עולם:

ד"ה אשר לא צוה אותם: מתוך גנותם בא לידי שבחם: רק אשר לא ציוה אותם, אבל לא אשר ציוה אותם לא!

ר' שמשון רפאל הירש, (תרגום מפירושו בגרמנית):

אשר לא צוה אותם: ...אפילו אם לא היו אסורים פרטי ההקרבה וההקטרה הזו, וכן אולי לא היו המקריבים אסורים בהקרבה באותו יום – דיו העדר הציווי ("אשר לא צוה אותם") על ההקרבה להפכה לאיסור גמור. אין דבר, אין פרט בכל פרשת הקרבנות, שרשאי המקריב לטפל בו על פי טעמו הסובייקטיבי: אפילו קרבנות נדבה – חובה עליהן להיותן נשמרות ונעשות בכל הגדרים והסדרים החלים עליהם. קרבת אלוקים שהאדם רוצה להגיע עדיה בהקריבו קרבן, תושג רק על ידי ההקשבה לקול אלוקים, על ידי עשיית רצונו וקבלת עול מלכותו. זוהי אחת הנקודות שבהן יהדות ועכו"מיות מתנגדות זו לזו ניגוד גמור. העכו"מיות שואפת על ידי קרבנותיה להפעיל את האלוקות, שתסייע לאדם להשיג מאווייו. קרבנו של היהודי משמעותו, שעם קרבנו יקריב היהודי את עצמו לעמוד לשרת לפני ה', לשעבד רצונו לרצון קונו. לפיכך כל הקרבנות אינן אלא נוסחאות של דרישות אלוקיות אשר המקריב מקבלן על עצמו בהקריבו קרבנו, על מנת שתהיינה נר לרגליו בדרך חייו. קרבנות שאדם בודה מלבו הם לפי זה ממיתים את האמת, שתעודתה לפרוש ממשלתה על האדם באמצעות הקרבן, בעוד שהקרבנות שבדו מלבם בני אדם מושיבים לכסא את הסובייקטיביזם השרירותי בשטח אשר רק הציות והמשמעת להקב"ה יכירם מקומם... לא בדרכי פולחן חדישים לפי האופנה (במקור Erfindungen gottesdienstlicher Novitaeten), כי אם בהגשמת רצון בוראו הנאמר בתורתו יצדק הכהן בפעולתו.

1.

שתי דעות לארבעת המפרשים הנ"ל בהבנת המילים "אשר לא צוה אותם" – מהן דעותיהם ומה ההבדל העקרוני ביניהם?

2.

עיין רש"י, דברים י"ז ג':

ד"ה אשר לא צויתי: לעבדם.

לאיזו משתי הדעות הנ"ל הוא נוטה בפירושו שם?

3.

הסבר מהו חטא נדב ואביהו לדעת הירש!

4.

השווה את דעתו לדעות שהובאו בגיליון שמיני תש"ז שאלה א' בטעם מיתת נדב ואביהו, והסבר מה ביניהם (בייחוד מה ההבדל בין דעתו לדעת הבאור).

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר