המשכן וכליו

מה שאלתו ביחס למבנה פרשתנו?

בעזרת איזה כלל סגנוני הוא מיישב את הקושי?

התדע עוד מקומות בתנ"ך הבנויים לפי כלל זה?

מהיכן בפסוקנו דייק לומר כן?

מהו הרמז בפסוקנו לדרשה זו?

מה הן טענות הרמב"ן נגד רש"י?

מה קשה לרש"י?

התוכל להסיר את תלונות הרמב"ן מעל רש"י?

כיצד מפרש רמב"ן את פסוקנו לפי פשוטו?

ועיין רמב"ן, בראשית ו' כ"ב:

ד"ה ויעש נח: שעשה את התיבה ואסף המאכל. ודרך הכתוב לאמר "ויעש", "וכן עשה", לבאר כי לא הפיל דבר מכל אשר צֻוה.

ועיין רמב"ן, שמות י"ב כ"ח:

ד"ה וילכו ויעשו: שיצאו מלפני משה והלכו אל הצאן ועשו הפסח בערבים, ודרך הכתוב לכפול ולאמר "כן עשו", לבאר שלא הפילו דבר מכל אשר צֻוו, כמו שפירשתי בנח (בראשית ו' כ"ב). וכן "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה' כן עשו" (להלן ל"ט מ"ג). ולרבותינו בזה מדרש (מכילתא כאן), לפי שלא היה צריך הכתוב להזכיר ההליכה, אמרו ליתן שכר להליכה ושכר לעשייה. "ויעשו", וכי כבר עשו, אלא מכיוון שקיבלו עליהם לעשות, העלה עליהם הכתוב כאילו עשו. "כאשר ציוה את משה ואת אהרן כן עשו", להודיע שבחן של ישראל, שכשם שאמר להם משה ואהרן עשו. דבר אחר: מה תלמוד לומר "כן עשו"? אלא שאף משה ואהרן כן עשו. דרשו תחילה כי הכפל לשבח שלא שכחו, ולא נפל להם דבר מכל אשר אמרו להם, והוא דרך הלשון במקומות רבים.

וכן עיין שמות ל"ט מ"ג:

"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה"

התוכל להסביר, למה אין להביא מכל המקומות האלה ראיה לדעת רמב"ן נגד רש"י במקומנו?

כיצד מפרש חזקוני את הקושי שבפסוקנו, ובמה הוא שונה משאר המפרשים?

פסוק ב':

ד"ה תרומה: הפרשה יפרישו לי מממונם נדבה.

מדוע לא הסתפק רש"י כאן בפירוש המילה תרומה "הפרשה" ומה ראה להאריך בדבריו "יפרישו לי ממונם נדבה"?

פסוק ח':

ד"ה ועשו לי מקדש: ועשו לשמי בית קדושה.

תיקן רש"י בדבריו שני עניינים, אלו הם?

פסוק כ"א:

ד"ה ואל הארון תתן: לא ידעתי למה נכפל, שהרי כבר נאמר "ונתת אל הארון את העדות", ויש לומר שבא ללמד שבעודו ארון לבדו, בלא כפורת, יתן תחילה העדות לתוכו, ואחר כך יתן את הכפורת עליו. וכן מצינו כשהקים את המשכן, נאמר (שמות מ') "ויתן את העדות אל הארון", ואח"כ "ויתן את הכפורת על הארון מלמעלה".

בעל נמוקי שמואל, מקשה:

קשיא על רש"י, שתירץ ואמר: יש לומר שבא ללמד שבעודו ארון לבדו בלא כפורת יתן העדות לתוכו, ואחר כך יתן הכפורת עליו וכו'. דלימוד זה שפיר שמעינן ליה מקרא דלעיל (פסוק ט"ז), שהרי אמר "ונתת את העדות" קודם עשית הכפורת, ומשמע ודאי שבעודו ארון לבדו, בלא כפורת יתן העדות לתוכו, כי איך ייתכן לומר כי ארון בכפורת הוא, ועדיין לא צֻוה בכפורת?

התוכל לענות לשאלתו?