גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

בטעם מנין זה

ב.

שיזכיר כל אחד בשמו

פרשת במדבר
שנת תשכ"ו

מפקד ישראל

במדבר פרק א

א.  בטעם מנין זה

פסוק מ"ה

"וַיִּהְיוּ כָּל פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם"

רמב"ן:

הוצרך הכתוב להגיד מספר הכלל לאחר שהגיד הפרטים, כי נצטווה משה ואהרן, שידעו מספר מפקד העם וידעו מספר כל שבט, כי כן דרך המלכים למנות את העם; ולא הבינותי טעם המצוה הזאת למה ציוה בה הקב"ה, כי היה צורך שיתיחסו לשבטיהם בעבור הדגלים, אבל ידיעת המספר לא ידעתי למה ציוה שידעו אותו.
אולי להודיעם חסדו עליהם, כי בשבעים נפש ירדו אבותיהם מצרימה ועתה הם כחול הים וכך מבני עשרים. ואחרי כל דבר ומגפה ימנם, להודיע כי הוא "משגיא לגויים". (המליצה שאולה מאיוב י"ב, כ"ג). "ימחץ וידיו תרפינה" (איוב ה', י"ח) כמו שאמרו רבותינו: "מרוב חיבתם מונה אותם כל שעה". ועוד: כי הבא לפני אבי כל הנביאים ואחיו קדוש ה', והוא נודע אליהם בשמו, יהיו לו בדבר הזה זכות וחיים, ...כי ישימו עליהם עינם לטובה יבקשו עליהם רחמים: ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם...
ובבמדבר רבה ראיתי כך: "במספר שמות לגלגלותם", אמר לו הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד, לא תהיה אומר לראש המשפחה: "כמה ממשפחתך? כמה בנים יש לך?" אלא כולהון יהון עוברין לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה אותם. הדא הוא דכתיב: "במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלותם"
ויתכן שנאמר עוד, כי היה זה דרך שהמלכות עושה בבואה למלחמה, כי עתה היו מזומנים להיכנס לארץ ולבוא במלחמה עם מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ועם השאר כולם, כמו שאמר "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'" (במדבר י', כ"ט), והיו משה והנשיאים צריכים לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה וכן מספר כל שבט ושבט ומה יפקוד עליו בערבות מואב במערכות המלחמה, כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף וזה טעם "כל יוצא צבא בישראל" כי המנין מפני צבא המלחמה.
ועוד: שיחלק להם הארץ למספרם וידע כמה חבלים יפלו להם מן הארץ הנכבשת להם, כי לולא דבר המרגלים היו נכנסים שם מיד.

1.

מה הטעמים השונים הניתנים ברמב"ן למנין זה?

2.

הסבר את המילים המסומנות בקו.

3.

הסבר האין דברי הרמב"ן כאן סותרים את סוף דבריו בשמות י"ב ט"ז:

...ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים, שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו, שכולם נסים. אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין הרבים בין היחיד... הכל בגזרת עליון.

העזר בתשובתך בדברי הרמב"ן, דברים כ', ח':

ד"ה וצוה ופקדו שרי הצבאות: ...כי התורה תצוה כדרך הארץ ותעשה הנסים עם יראיו בסתר, ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם.

4.

איזה פרט מפרטי ביצוע המפקד מחזק את הטעם השלישי של הרמב"ן?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר