מלך ערד

במדבר פרק כא, פסוקים א - ג

פסוק א'

"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב... וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל..."

פסוק ג'

"וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה"

השוה שופטים א' י"ז

"וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ
וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה"

ראב"ע:

ד"ה וישמע הכנעני: ...ורבים אמרו, כי זאת הפרשה יהושע כתבה והראיה (יהושע י"ב י"ד) "מלך ערד אחד", ומצאו שבני יהודה קראו שם המקום "חרמה" (שופטים א'). ולא אמרו כלום, כי אותו המקום יקרא בתחילה "צפת" וזה – מלך ערד, והאמת – שני מקומות, ורבים במקרה כמוהם. ומלך ערד על פשוטו הוא מעבר לירדן מזרחה.

רמב"ן:

ד"ה וישמע הכנעני: מצינו בכיבושי יהושע "מלך ערד אחד" ועוד כתיב במסעות (במדבר ל"ג מ') "והוא יושב בנגב בארץ כנען" והכתוב לא יקרא ארץ כנען סתם עבר לירדן מזרחה, כמו שאמר (במדבר ל"ד ב') "ארץ כנען לגבולותיה". ועוד כי היה ראוי, שיחלוק משה את ארצו של מלך ערד לאחד משבטי ישראל, והכתוב יספר בכל מקום, כי ארץ סיחון ועוג שני מלכי האמורי נתן משה לשני המטות וחצי המטה, ותשעה המטות וחצי המטה לקחו נחלתם אחרי עברם את הירדן בארץ כנען.
ואולי נאמר, כי החרימו ישראל את ארצם ולא ישבו בה כלל, ואינו נכון. וכן רש"י מפרש (פסוק ב') "והחרמתי את עריהם" שהקדיש שללם לגבוה.
והנכון בעיני, כי זה מלך ערד הוא יושב בנגב מעבר לירדן ימה בארץ כנען על יד הירדן, בגבול בני יהודה סמוך לחברון שהיא בנגב, ושמע מרחוק בבא בני ישראל ובא דרך האתרים על ערבות מואב להלחם עמהם שם. וזה טעם "וישמע". ולכן סיפר הכתוב "והוא יושב בנגב בארץ כנען", כי בא מארץ אחרת אל מקום ישראל ונדרו ישראל נדר לה', שאם יתן אותו בידם, שיחרימו כל אשר להם לה'. וסיפר הכתוב כי שמע ה' תפילתם ונדרו נדר לה' ושלמו אותו, כי הרגו אותם עתה בימי משה, ... ונתנו כל שללם לאוצר בית ה'.
והשלים עוד בכאן לספר, כי החרימו ישראל גם את עריהם אחרי בואם בארץ כנען אחרי מות יהושע לקיים את נדרם אשר נדרו, ויקראו שם הערים "חרמה". והוא מה שנאמר בספר שופטים (א' ט"ז) "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם", ושם כתוב (א' י"ז) "וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר "חרמה". ושם נשלם הנדר הזה.
אבל השלים הכתוב להזכיר הענין בכאן, וזה כענין הפרשה שאמרה ברדת המן (שמות ט"ז ל"ד-ל"ה) "ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת, את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען". והוא לאחר מיתתו של משה עד ממחרת הפסח. וכן (במדבר ל"ד י"ז) "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ", נבואה שיהיו חיים וקיימים, כי לא יתכן שיהיה ה' מיחד להם אנשים על הספק, אבל היה ראוי שיצוה ליהושע בעת החלוקה.
גם נכון הוא לומר, שהחרימו ישראל עתה בימי משה את המלך הזה ואת עמו לפי חרב וקראו שם מקום המלחמה "חרמה", ואחרי עברם את הירדן המית יהושע גם את מלך ערד אשר מלך אחרי כן עם מלכי כנען אשר מלכו בימים ההם. ובני יהודה בבואם בעריהם החרימו אותם גם כן וקראו שם הערים "חרמה", כי השלימו את נדרם אשר נדרו אבותם, "והחרמתי את עריהם", ולכן אמר כאן "ויקרא שם המקום חרמה" ושם (שופטים א' י"ז) כתוב "ויקרא את שם העיר חרמה", שם כל עיר שהיתה ממלך ערד, כי השלימו נדרם והיה שללם מחרמי גבוה.
והנה כל הנזכר כאן היה בבת אחת, זולתי שהזכיר "ואת עריהם"; שהיה לעתיד בבואם בעריהם. ולכך אמר: "והחרמתי את עריהם" ולא אמר "אתהם ואת עריהם", כי הזכיר נדר העתיד, כי הם במלחמה ימותו ושם יתמו.
ולשון הכתוב נאות למה שפירשנו, שהיה ראוי לומר (פסוק ג') "ויתן את הכנעני בידם ויחרימו אתהן ואת עריהם ויקראו שם המקום "חרמה"" אבל חסר הכנויין לרמוז, שנתן הכנעני ביד מי שנתנו מישראל, מהם עתה, מהם לעתיד, כי ה' שמע תפילתם והם קיימו נדרם.

תן דוגמא ל"רבים כמוהם" שבדברי ראב"ע.

לאיזה מלך ערד יתכוון הראב"ע בסוף דבריו - לזה שבפרקנו או לזה שבספר יהושע י"ב?

לשם מה מביא הרמב"ן בראשית דבריו את במדבר ל"ד ב' - מה רצה להוכיח בעזרתו?

לשם מה הזכיר הרמב"ן כאן שמשה חלק את עבר הירדן המזרחי לשני השבטים וחצי, ושהכתוב יספר זאת "בכל מקום"?

מניין לרמב"ן שנתנו השלל לאוצר בית ה'?

לשם מה אמר הרמב"ן "אבל השלים הכתוב להזכיר הענין לכאן" - מה התמיהה שרצה ליישב בזה, ולשם מה הוא מזכיר את שמות ט"ז ל"ד-ל"ה?

לאיזה פסח מכוון הרמב"ן?

מה ההבדל בין פירושו הראשון לבין פירושו השני ("גם נכון הוא...")

הסבר את מילים המסומנות בקו בפירושו השני!

10.

כיצד מפרש הרמב"ן את ההבדל שבין הנדר (בפסוק ב') לבין קיומו (בפסוק ג')?

11.

מה ההבדל שבין הרמב"ן לראב"ע בישוב הסתירה שנראים פסוקי שופטים סותרים את פסוקינו, ומה יש לומר לזכותו של כל אחד משני הפרשנים?

12.

לשם מה מביא הרמב"ן את פסוק במדבר ל"ד י"ז, ומהו הדיוק הלשוני בפסוק ההוא שעליו הוא מבסס את הוכחתו?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר