פרופ' שמואל הוגו ברגמן, פראג-ירושלים (1883-1975)

פילוסוף ואיש רוח, כיהן כרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בצעירותו היה פעיל בחוגים ציונים-סוציאליסטיים ובמפלגת הפועל הצעיר (לצד חברו הסופר פרנץ קפקא).

בשנת 1920 עלה לארץ ישראל וב-1925 נמנה על חבריה של תנועת ברית שלום ששאפה להקמת אוטונומיה דו-לאומית (יהודית-ערבית) בארץ ישראל. במהלך שנות ה-20 החל ללמד פילוסופיה באוניברסיטה העברית שהיתה אז בראשית דרכה. במקביל שימש כמנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. ב-1935 נבחר לשמש כרקטור הראשון של האוניברסיטה, וב-1959 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

במהלך חייו זכה פעמיים בפרס ישראל (בשנת 1954- במדעי הרוח, וב-1974 - על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה).