גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת מטות - מסעי
שנת תש"כ

הפטרה שניה מג' דפורענותא

ירמיהו פרק ב, פסוקים ו - כח

ושוב בחרנו בהפטרה, שהיא הפעם השנייה מג' דפורענותא*.

לשאלה א. על ההשפעה המרובה של ספר דברים – סגנונו ומהלך רעיונותיו – על ירמיהו נכתב כבר הרבה. לאחרונה כתב על כך יחזקאל קויפמן** והביא את קודמיו המעמידים זה מול זה את פסוקי ירמיהו ומקבילותיהם מספר דברים. אך לא הזכיר שכבר בביאור הובלט הדבר בכמה מקומות.

לשאלה ב. יש להקדים שהנביא פותח בדברי תוכחה שהנם מהולים בדברי צער עמוק. וגדולת הצער בולטת ביותר בבחירת הביטוי "רחקו מעלי", ויש לצרף לשאלה את דברי המלבי"ם הבאים: 

ד"ה: מה מצאו אבותיכם בי עול-
והנה העוזב דבר מפני דבר בהכרח יהיה
(1) או מפני שמצא עול וחסרון בגוף הנעזב, ולעומת זה אמר: "מה מצאו אבותיכם בי עול??" אשר בעבורו רחקו מעלי.
(2) או יהיה מפני המעלה, שימצא בדבר שבחר בו עתה, ולעומת זה אמר: הלא אין זה כך, כי אם "וילכו אחרי ההבל – ויהבלו".

לשאלה ג. יש להעיר מה שכבר אמרנו בעלון ההדרכה לפרשת מטות-מסעי תשי"ט בקשר לשאלה ג שם (המתייחסת לפסוקים אחרים ולמקרה אחר, אך מבחינה מתודולוגית שווה היא לשאלתנו:

לשאלה ג מרבים אנו לשאול בכתותינו (גם בבי"ס יסודי, גם בתיכוני, ואף בלימודי מבוגרים): היכן מצינו ביטוי דומה לזה בספרי תנ"ך שכבר למדנום? ומטרת השאלה היא חזרה, הקניית בקיאות בספרי המקרא. אבל באוסף ביטויים דומים ואף זהים בספר פלוני ואלמוני לפרקים שונים באותו ספר יש גם משום סכנה. יתעורר הרושם המוטעה (וכל מורה יודע עד כמה רושם זה קיים אצל תלמידינו), שהנביאים כולם וכל אחד מהם חוזרים על אותו דבר, על אותם רעיונות, אף על אותן "מליצות" שוב ושוב. לכן יש חשיבות רבה בכך שלא יסתפק המורה באוסף המקומות ה"מקבילים" או הדומים אלא יוסיף על הדומה גם את השוני. ומה גם שיש ואותו ביטוי ממש משמש במקומות שונים לא רק שתי הוראות שונות אלא אפילו הוראות מנוגדות! (השווה לזה גם שאלה ג2 מתוך הפטרת פרשת פנחס תשי"ט).

ואולי כדאי למורה – דווקא בכיתות נמוכות, להעמיד אותם על הבדלים כאלה (כדי להוציא מלבם מחשבה פסולה זו של "הם אומרים תמיד אותו דבר") ע"י שאלה קלה זו, אשר מחוסר מקום לא הבאנוה בגוף הגיליון.

השווה:

ירמיהו ב, פסוק ח'

הַכֹּהֲנִים - לֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' 
וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה - לֹא יְדָעוּנִי
וְהָרֹעִים - פָּשְׁעוּ בִי
וְהַנְּבִאִים - נִבְּאוּ בַבַּעַל 
                וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ

מיכה ג, פסוק י"א 

רָאשֶׁיהָ - בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ
וְכֹהֲנֶיהָ - בִּמְחִיר יוֹרוּ

וּנְבִיאֶיהָ - בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ
          וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְה' בְּקִרְבֵּנוּ 
         לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה

מה ההבדל בין האשמות בהן מאשים ירמיהו את המעמדות השונות לבין האשמות שבהן מאשים מיכה אותם?

------------------------------------------------------------------------------------

*  להסברת המושג הזה עיין עלון הדרכה לפרשת פנחס תש"ך.

** תולדות האמונה הישראלית (מוסד ביאליק, ירושלים תשט"ז), כרך שלישי, ספר שני, עמודים 440-432, ובייחוד הנספח 635-613.