הפטרה

הבא ללמד פרק זה יקרא אותו בשלמות עם התלמידים, אף עם המכירים אותו יפה, כדי שיתרשמו יפה מתוכנו, ממבנהו ומריבוי האישים הפועלים בו (שהם שבעה: הנביא, הנערה, גבירתה, נעמן, מלך ארם, מלך ישראל, גיחזי).

יתברר ששני עולמות עומדים כאן זה מול זה, עולם המאמין בה' לבדו, הוא עולמו של הנביא בישראל ועולם העכו"ם, המאמין בקסמים, בכוחות מאגיים, בחכמה אנושים אשר יש בידה להכריח את האל למלא רצונם של בני אדם. עולם המיוצג ע"י נעמן ומלכו, אלא ששאר האישים אף הם אינם ממחנהו של הנביא, לא מלך ישראל – שאינו מחשיבו בכלל ואינו נזכר בו. מדוע? עיין שאלה ב. ובוודאי לא גחזי שאינו מבין את הנביא ואת כוונתו כלל והחושב אפילו שקל לרמותו. רק "הנערה הקטנה" היא היחידה בין כל אישי פרקנו המשתייכת, מרחוק, למחנהו.

בקבוצת נוער ראוי לפתוח את שיעורנו בשאלה: כיצד נראה הנביא בעיני האישים המשתתפים בעלילת פרקנו *. אם ניתן השיעור בכיתה בימות החול ויש אפשרות להשתמש בלוח, יתכן להעמיד את השאלה בצורה כזו:

{תרשים גרפי}

בעיני נעמן לפני הרפאותו

בעיני נעמן אחרי הרפאותו

בעיני מלך ישראל

בעיני גחזי

שלוש השאלות (א2, א3, א4) כולן באות לאפיין את המחנה העומד מול הנביא, והסגנון משקף את מהלך מחשבותיו של נעמן, הן לפני שנפקחו עיניו והן אחרי שנפקחו עיניו.

שאלה א4 שהיא החשובה בכל הגיליון קשורה בשאלה ה שהחזרה בתשובה של נעמן אינה תשובה של ממש אשר עמה שינוי רדיקלי בכל חייו אלא רצון לעשיית פשרה בין האמת החדשה שהגיעה אליה ובין רצונו להישאר בכל זאת בתנאי חייו הקודמים – את זה משקף סגנונו המסובך, המתפתל והמורה על חוסר כנות ועל חוסר בהירות - בפסוק יח.

הבקשה לקחת עמו קצת אדמת ארץ ישראל שתהיה לו כפרה בהמשיכו להשתחוות לרימון אלוהי ארם (כמובן רק מטעמי המשרה המחייבת) אחרי הכרזתו החגיגית בפסוק טו – אינה נטולת אירוניה; לשם הבלטת הכרזתו החגיגית, השתנות השקפותיו מן הקצה אל הקצה באה שאלה ד1.

------------------------------------------------------------------------------------

* עיין יוסף ולק, חוברת לעבודה עצמית, מלכים ב, הוצאת אהרונסון, ירושלים תש"ה, עמוד 11.