גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת ויקהל - פקודי
שנת תשכ"ד

הנדבות למשכן

שמות פרק לה, פסוקים כא - לה

פרשיות אלה שהן מן הנקראות  בפי הקהל "יבשות", יש להראות שגם בהן ובפרטיהן ובפרטי פרטיהן כלולים דברי מוסר ולקח טוב. ולעולם אל יאמר אדם "שמועה זו נאה – שמועה זו אינה נאה".

הקטע שבו עוסק גיליון שנה זו מראה באמצעים ספרותיים שונים את ההתעוררות הגדולה, הרצון הטוב, השמחה שהקיפו את העם להתנדבות.

לפני שייגשו הלומדים לגיליון יתרשמו מן התיאור המפורט והעשיר של "ההבאה". כמעט בכל פסוק מתשעת הפסוקים ל"ה כא-כט מוזכר הפועל "הבא" ובסה"כ בקטע זה 9 פעמים. ושוב חוזר פעל זה ונשנה בפרק הבא ל"ו ג-ז עד להכרזה של "איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקב"ה" ורק אז – "ויכלא העם מהביא".

ואותו פועל "ויכלא" מראה עוד יותר מכל תיאור ההבאה עד עתה, את זרם ההבאה, את השטף המתפרץ של התנדבות אשר בכוח יש לעצור בו (ועיין בראשית ח', ב "ויכלא הגשם").

ויש להפנות תשומת לב הלומדים גם לנושאים השונים של ההבאה הזו:

פסוק כא -           

"כָּל אִישׁ אֲשֶׁ  נְשָׂאוֹ לִבּוֹ
וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ                                          הֵבִיאוּ"

פסוק כב -           

"וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים
כֹּל נְדִיב לֵב                                                              הֵבִיאוּ"

פסוק כג -            

"וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ... תְּכֵלֶת                           הֵבִיאוּ"

פסוק כד -            

"כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת...
וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ...                                            הֵבִיאוּ"

פסוק כה -           

"וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ"

פסוק כו -            

"וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה"

פסוק כז -            

"וְהַנְּשִׂאִם                                                              הֵבִיאוּ"

פסוק כט -           

"כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא...         הֵבִיאוּ"

(לעניין הנשיאים והבאתם עיין גיליון ויקהל-פקודי תש"י).

ולאחר כל הלימוד הזה יש לעיין בגיליון שאלה א ולקרוא את דברי חז"ל המעריכים את ההתנדבות הגדולה והנלהבת הזו בשתי הערכות שונות, כמעט מנוגדות.

רעיון הירושלמי הפסימי על משיכה לרע שהיא חזקה מן המשיכה לטוב, יש להביא לו סימוכין מן ההיסטוריה ומן ההווה. ואף רעיון מדרש האגדה המעודד ומנחם יש להביא לו ראיות.

שאלות ב ו-ג דורשות מן הלומד התעמקות במבנה התחבירי של הפסוק (בייחוד שאלה ג). יש לעיין יפה בדברי הרמב"ן למקומנו וכן לפרשת כי תשא ל"א ב, ד"ה "ראה קראתי בשם בצלאל..." ולהבין את הנס הנסתר שיש לראות בהימצאותם של אנשים כבצלאל ואהליאב וחכמי הלב - בדור שגדל בתוך עבדות על חומר ולבנים ולא הרגיל את ידיו במלאכות עדינות ולא הזין את עיניו ונפשו ביופייה של מלאכת מחשבת, ויש לראות מכאן מה נפלאות דרכי הרוח, אשר גם חומר ולבנים ושיעבוד ודיכוי ואפלה גדולה לא יכלו לכלוא אותו.

בסיום השיעור יש לעמוד על דברי המלבי"ם לשאלה ג כדי שיובן וידגש מהי הדרישה האלוקית להתנדבות אמת

"כי לבבות דורש ה'"

וכפי שאמרו חז"ל לפרשת תרומה כ"ה ח:

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" – בתוך ליבותיהם.