קבורת שרה
בראשית פרק כג
מר ע.צ מלמד, במאמרו המוזכר בגיליון אומר בראשית דבריו לפרקנו:
...לפי דעתם (של רוב המפרשים החדשים) יש בפרשתנו משא ומתן שגם עם כל פרטי הנימוס הקשור לקנייה ואריכות הדברים שבין הקונה והמוכר, כנהוג עד היום בארצות המזרח, ועל כן יש בפרשה כפילות וחזרות.
לפי דעתנו לפנינו משא ומתן משפטי חשוב וקדום וכל פסוק וכל לשון בפרשה קטנה וחשובה זו אומר "ילמדנו!" ואין כאן שום שאלה ושום תשובה יתירה או כפולה, אלא הכל בא ללמד על פרטים שונים במשא ומתן יורידי זה.
במאמרו המסביר כל פסוק יוצא הוא מתוך הנחה שהבאנוה בשאלה ומתוך זה מתפרש לו למה אין בכל פרקנו לא פעל מכר ולא קנה. נביא את סיכום מאמרו כפי שהוא נותנו בסיום דבריו:
אברהם פונה בבקשה אל בני חת שיתנו לו כמתנה אחוזת קבר, הם עונים אותו שאיש מהם לא ימנע מלתת לו מקום קבורה ועוברים בשתיקה (שיש בה משום אמירת "לאו") על בקשתו ל"אחוזת נחלה", הוא פונה בבקשה ל"עם הארץ" לבני חת שיפגעו בעפרון (אולי – נשיאים?) שייתן לו את מערת המכפלה בכסף מלא. עפרון מציע לו במתנה (כנראה על מנת להחזיר?) את השדה ואת המערה שבו, אברהם מסרב לקבל ומציע לו שתחילה יקבל את הכסף ואח"כ יקבור את מתו, עפרון נוקב את "כסף השדה", אברהם שוקל את הכסף, והשדה וכל אשר בו שם לו למקנה, שנתאשרה ע"י השבט כולו... לפנינו אפוא פרוצדורה שלמה של טרנסקציה קרקעית מיוחדת במינה, מכירה בצורת מתנה, ואין כאן לא גיבוב מלים ולא דרך של משא ומתן מזרח שמי.
כך נראה לי פירוש הפרשה מתוך הכתובים וממקורות אחרים – (הוא משתמש במחקרו גם בראיות הלקוחות ממנהגי מקח וממקר של אשורים וחתיים).
אבל אין בכל הדברים האלה שום הסבר לשאלה העיקרית – לתכלית הסיפור הזה בתורה (א). לפני שניגשים לשאלה א יש לזכור: לא נכתב פרק בתורה ללמדנו הלכות משא ומתן במזרח הקדום, בכנען העתיקה, ולא כדי ללמדנו פרק בתולדות התרבות – כל המטרות האלה ממנה והלאה , התורה לא סיפרה לנו את הביוגרפיה של אברהם אבינו, היא בחרה בחסכונות ובקפדנות מיוחדת רק מאורעות בודדים מתוך חייו, בהתאם למטרותיה, ולכן יש לחפש בכל התגלות מבין שבע ההתגלויות שנגלה ה' לאברהם ובכל אחד מן הסיפורים שבין התגלות להתגלות, מהו הלקח המיוחד שניתן להילמד ממנו. בדרך זו הלכו גם גדולי הפרשנים, בעיקר הרמב"ן באמרו בייחוד בפרקים שונים הנראים כמספרי הווי קדום או היסטוריה בלבד:
יספר הכתוב ויאריך בעניין הבארות ואין בפשוטי הסיפור תועלת...
אבל יש בדבר עניין...
יאריך הכתוב בסיפור זה להודיענו
ויאריך הכתוב בזה להגיד כי...
הסברים למשמעותו של פרקנו נמצאים בשאלה א, ויש לשים לב להבדלים בין ההסברים המדיניים, הלאומיים, המוסריים, הדתיים.
לשאלה ד, נביא בזה את דברי בעל "באר יצחק" על פירוש רש"י:
שבזמן אחד נקרא "גר" ו"תושב" בחלוף הבחינות. "גר" מצד היותו מארץ אחרת, מארם נהרים ו"תושב" מפני שעתה כבר נתיישב עימהם, ושעור הכתוב: אף שאני גר, בכל זאת כבר נתיישבתי עמכם, ואם כן – מה הדין עליכם לתת לי אחוזת קרקע לקבור מתי שם, כי אני אין לי אחוזת קרקע מהיותי גר, ועל כן מפני שנתיישבתי עמכם – עליכם למכור לי מקום לאחוזת קבר. כל זה לפי הפירוש הפשוט, אבל לפי הדרש: לפי שאי אפשר שיהיה איש אחד "גר" ו"תושב" פרשו: "גר" – בפועל, ו"תושב" – מתישב.
