גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
עלון הדרכה
חזרה לגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ויגש
שנת תשי"ז

הנבואה ליעקב

בראשית פרק מו

גיליוננו עוסק הפעם באחרונה שבהתגלויות שהתגלה ה' לאבות. שאלה א' טובה רק למתקדמים. יש להפנות לבם למה שאמרו מפרשים שונים על הדרגות השונות שבהתגלות ה' לאבות ולנביאים, על התגלות ביום ועל התגלות בלילה, וכל הדבורים האלה אינם כמשמעם כמובן – אלא באים לסמן את עוצמת בהירותה, הפחות או יותר גדולה, של ההארה האלוקית.

בקבוצה מתקדמת של מבוגרים יכול המורה לקרוא לפני תלמידיו כאן קטע מתוך מורה נבוכים חלק ב' פרק מ"א ביחוד ההפרש שבין "ויבא אלוקים אל... בחלום הלילה" הנאמר באבימלך (כ' ג') ובלבן (ל"א כ"ד) ובין "ויאמר אלוקים ל... במראות הלילה".

"הלילה" כסמל למפחיד, לעוין, למאיים, ידוע גם בתנ"ך גם במדרשים גם בספרויות העמים. וראיית הלילה וחשכת הלילה כסמל לגלות מופיעה במדרשים פעמים אין ספור.

שאלה ב' יש לשים לב לפרט דידקטי: לעתים תכופות מפרשים פרושים לאותו דבור מתחיל לא רק פרושים שונים לאותו קושי אלא יש ואף הקושי שכל אחד מהם רואה באותו ד"ה הוא אחר. ואין הלומד יכול להבין דברי המפרשים ולהבין למה כל כך שונים דבריהם זה מזה, כל זמן שלא הבין מהוא הקושי העומד בפני כל אחד. דרך משל: כל זמן שלא יבין שהאחד בא לישב קושי רעיוני והשני לשוני; או שהאחד רואה לפניו סתירה בין מקום זה למקום אחר והשני רואה זרות סגנונית בפסוק עצמו התובע ישובו, כל זמן שלא יבחין הלומד בין השאלה הנשאלת לפרשן לא יבין את תשובתו.

שאלה ב' 1 אינה דומה – אפוא – לשאלה הרגילה מאוד בגיליונות "מה בין הפרושים הנ"ל בישוב הקושי..." כי שם מובאות תשובות שונות לשאלה אחת ויש להבין את השוני שבין התשובות, וכאן השאלות הן השונות.

[מסוג זה הם שני הפרושים של רש"י ושל ספורנו לבראשית כ"ט ז', ד"ה הן עוד היום גדול

(רש"י:

לפי שראה אותם רובצים כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד אמר להם הן עוד היום גדול כלומר אם שכירי יום אתם לא שלמתם פעולת היום, ואם הבהמות שלכם אעפ"כ לא עת האסף המקנה וגו' (ב"ר).

ספורנו:

הצדיק ימאס את העוול גם כן אל האחרים כאומרו: "תועבת צדיקים איש עול". )

שהראשון מיישב קושי שבסגנון – את הכפל – והשני מיישב תמיהה ענינית – את זכותו להתערב בענינים לא לו.

ועיין ויגש תשט"ו שאלה ה' 2 (א) וכן וישב שנה זו ד' 1.

שאלות ג' ו-ד' קרובות זו לזו, עוסקות הן במורא התוקף את אחד האבות ולא נאמרה סבתו. גם באבינו הראשון (ט"ו א') וגם באבינו השלישי מוצאים אנו את דבריו המרגיעים של ה' אליו "אל תירא" ברגע של אושר ושמחה ולא ברגע של סכנה ולכן מוצדקת מאוד השאלה שבה עוסקים הפרשנים.

לענין מוראו של אברהם יש לעיין ברש"י ט"ו א'

כל מקום שנאמר אחר סמוך אחרי מופלג (ב"ר) אחר הדברים האלה אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים והי' דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי לכך אמר לו המקום אל תירא אברם אנכי מגן לך מן העונש שלא תענש על כל אותן נפשות שהרגת ומה שאתה דואג על קבול שכרך שכרך הרבה מאד

וכן בגיליון לך-לך תש"ט א'.