דברי ה' האחרונים אל משה

פסוקים אלה שבהם עוסק גליוננו הנם דברי ה' האחרונים אל משה המתיחסים אל בני ישראל (הפסוק האחרון שידבר אליו בכלל הוא בפרשת וזאת הברכה פרק ל"ד פסוק ד' ואולם הוא יותר דיבור אישי אלא משה, בשעה שמקומנו הוא דיבור המתיחס לישראל ולעתידו). ויש להתעמק בהם הרבה:

שאלה א' 1 אינה קלה, מילת "ועתה" שבתחילת פסוק י"ט מורה על הקושי שיש בין שני החלקים אך מהו הקושי, במה יש תיקון בשירה ובעדות השירה לרעות שבפניהן מזהיר משה בפסוקים ט"ז–י"ח.

השאלה הזאת סובלת תשובות שונות ויש להשוות ביניהן ולשקול כל אחת. ידע המורה הדרך העיקרית לפתור שאלות מסוג זה היא קודם קריאה חוזרת ומשלשת, קריאה שתוקה ומעינת בפסוקים עצמם.

בזה תועמד תשובת אברבנאל לשאלה זו:

וזכר העדות אשר יעשה באמרו "כי מביאנו אל האדמה" רוצה לומר: תעיד השירה לראשונה שאביא את ישראל אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו ושתהיה ארץ זבת חלב ודבש ושיכאלו ולא ישבעו, כי הם יאכלו לשבעה וגם לא תהיה האכילה והשובע כדרך האנשים העניים שישבעו ממאכל פחות, אבל הם יהיה מאכלם דשן.
וזהו העדות הראשון,
ותעיד עוד על ענשם, שיקבלו והיא אמרו: "והיה כי תמצאה אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לעד", ר"ל שהשירה הזאת תעיד שכל זה יעד עליהם משה רבנו ביום מותו.

והנה יש בדבריו אלה תשובה טובה לשאלה לכפל שבין הנאמר בפסוק י"ט

"לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד"

 ובין פסוק כ"א

"וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד"

וגם תכנה הכפול של העדות מוסבר בה, אך עדיין אין בדבריו תשובה לשאלתנו על הקשר שבין פסוקים י"ט – כ"א לנאמר לפני כן.

שאלה ב' עוסקת רק במילת "וקם". השאלה הגדולה הקשורה בפסוק זה, והיא שאלת הבחירה החפשית אשר נראית כאילו פסוק זה סותר אותה – שאלה זו נדונה בפרוטרוט בגליון וילך תש"י-י"א ושם גם הובאו דברי הרמב"ם הלכות תשובה ה, א'–ג' (והשגת הראב"ד עליו) הנוגעים בפסוקנו.

הרבה עסקו פרשנים בשאלה ג'. יש לעורר את הלומדים ולמצוא את הקושי עוד בטרם יראו את דברי הרמב"ן. התלמיד הקורא פסוק י"ז ולאחריו פסוק י"ח ואינו עומד תוהה ומקשה – סימן לו שלא קרא יפה. שאלה זו נסח אברבנאל כך:

אם ישראל יתודו חטאתם ויאמרו: "הלא על כי אין אלוהי בקרבי מצאוני הרעות האלה" איך אחרי תשובתם לא רחם ה' ית' עליהם, אבל כפל עונשם וצרתם באמרו אחריו "ואנוכי הסתר אסתיר פני", כי במקום שאמר ראשונה קודם זכרון תשובתם (י"ז) "והסתרתי פני מהם", יאמר אחר זכרון תשובתם (י"ח) "ואנכי הסתר אסתיר פני", שהוא עונש מוכפל?

נוסף על תשובת הרמב"ן שבגיליוננו יוכל המעיין למצוא מספר תשובות לשאלה זו בגיליון נצבים וילך תש"ו שאלה ג', ביניהן תשובות מקוריות ומוזרות של בעל כלי יקר ושל בן-אמוזג.

לשאלה ד': יש להזהיר את הלומדים בפני טעות. אין הרמב"ן עוסק כאן בשאלת ידיעה ובחירה (כיצד אין ידיעתו של הקב"ה מעכבת בחירתו החפשית של האדם). עוסק הוא כאן בשאלות אחרות. (יש לשים לב לדבריו

"ואם לא חטאו ישראל במדבר... לא היה הגון שיעיד בהם השירה")