א.

שאלות מבנה וסגנון

ב.

דור המבול - שאלות ברש"י

ג.

שאלות ודיוקים ברש"י

ד.

"בעצם"

ה.

"ויסגור ה' בעדו"

ו.

שאלות בקיאות

נח תשי"ט

פרשת נח

שנת תש"ה

דור המבול

בראשית פרק ז

נסה לבאר למה שינה הכתוב בפרקנו מן הפרק הקודם:

פרק ו' פסוק י"א:

"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים"

פסוק י"ב:

"וַיַּרְא אֱ-לֹהִים..."

פסוק י"ג:

"וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים... קֵץ כָּל בָּשָׂר..."

פסוק כ"ב:

"וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים"

לעומת זאת פרק ז':

"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה... וַיַּעַשׂ, נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'"

ולמה שינה שוב בפרקנו פסוק ט"ז:

"כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱ-לֹהִים"?

פסוק י"ד:

הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף"

למה הזכיר הכתוב את העופות בסוף, שלא כסדר בריאתן בפרק א' כ-כ"ה?

הסבר את הסדר השונה בפסוקים הבאים:

פסוק כ"א:

"בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ... וְכֹל הָאָדָם"

פסוק כ"ג:

" מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם"

פסוקים י"ז-כ'

"(יז) וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ: (יח) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם: (יט) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם: (כ) חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים:"

שים לב לתיאור:

בכמה שלבים מתוארת הצפת הארץ בתקופת ארבעים היום בפסוקים אלה?

מה ההבדל בין שני הפעלים הנזכרים בפסוקים: ר,ב,ה – ג,ב,ר?

עיין רמב"ן, פסוק י"ח:

וטעם יגברו המים, והמים גברו: שנתרבו מאוד, כי לריבוי הגדול יקרא הלשון גבורה, וכן "ופשעיהם כי יתגברו" (איוב ל"ו ט'), רבו מאד, "גבר חסדו על יראיו" (תהלים ק"ג י"א), גדל, וכן "ואם בגבורות שמונים שנה" (שם צ' י'), בריבוי גדול. וייתכן כי טעם "ויגברו", שהיו באים בשטף ועוקרים האילנות ומפילים הבניינים, כי לכח יקראו גבורה, בעבור כי הגבורה בכח, וכן "גם גברו חיל" (איוב כ"א ז'), "והגביר ברית לרבים שבוע אחד" (דניאל ט' כ"ז), יעמידנו בחוזק. ולשון חכמים (תענית ב' א') גבורות גשמים, מפני שיורדין בגבורה. ואפשר שיהיה מזה "ואם בגבורות שמונים שנה", שאם היו עצמותיו וגופו חזקים, והוא בעל כח - יחיה שמונים. ואם כן יהיה פירוש "גברו על הארץ" שהיו בגבורתם כולם, אף על ההרים הגבוהים ושוטפים אותם.

שים לב לשני פירושיו!

פסוקים כ"א-כ"ד

"(כא) וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם: (כב) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ: (כג) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה: (כד) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם:"

על ידי אלו אמצעים ספרותיים נוצר בלב הקורא הרושם המחריד של כיליון גמור?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר