גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

ליל שמורים לה'

ב.

"ומלת אותו אז יאכל בו"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת בא
שנת תש"ל

ליל שמורים

שמות פרק יב, פסוקים לז - נא

הערה: לפסוק מ"א – לשאלת מספר השנים – עיין גיליון בא תשי"ב,

שהוקדש כולו לפסוק זה בלבד.

א.  ליל שמורים לה'

פסוק מ"ב

"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"

ראב"ע:

ד"ה ליל שימורים הוא לה': על דרך הפשט בעבור שהזכיר "ליל שימורים הוא לה'" ובסוף "שימורים לכל בני-ישראל לדורותם", נראה כי הטעם בעבור שה' שמרם ולא יתן המשחית לבוא אל בתיהם לנגוף, ציוה שיהיה זה הלילה שימורים לכל בני-ישראל לדורותם. והטעם: אכילת הפסח על משפטו, ומצות ומרורים בלילה הזה. ויש מפרשים אותו כטעם "שומרי החומות" (שיר-השירים ה' ז'), כי לא יישנו רק יודו ויספרו גבורת השם בצאתם ממצרים, וככה רמזו חכמינו ז"ל (הגדה של פסח) "הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

רמב"ן:

ד"ה ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ-מצרים: כי שמר להם הדבר מן העת שגזר עליהם הגלות, שיוציאם בלילה הזה בבוא הקץ מיד, כי (ישעיה ס' כ"ב) "בעתה אחישנה". או טעמו ליל שימורים הוא לה', שהוא שומר ומצפה ללילה שיוציאם מארץ-מצרים. שהקדוש ברוך הוא מצפה לעת שיהיו ראויים להוציאם משם...

ד"ה הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני-ישראל לדורותם: שזה הלילה שהיה שמור לה' להוציאם ממצרים הוא לה', כלומר מקודש לשמו. "שימורים לבני-ישראל" – שישמרו אותו לעבוד בו לפניו באכילת הפסח וזכרון הנסים ולתת הלל והודאה לשמו, כמו שאמר (י"ג י') "ושמרת את החוקה הזאת" ואמר (דברים ט"ז א') "שמור את חודש האביב". ורבי אברהם אמר כי טעם "ליל שימורים הוא לה'" כי ה' שמרם ולא נתן המשחית לבוא אל בתיהם, ואיננו נכון, בעבור שאמר "להוציאם מארץ מצרים".

ר' יוסף אבן כספי, משנה כסף:

ד"ה ליל שימורים הוא לה': "ליל שימורים לה'" ואחריו "שימורים לכל בני-ישראל" ושניהם לטעם אחד, כי השם שמרם והם נשמרו מאתו, כי שם הפעולה מצטרף עם הפועל ועם הפעול.

הרכסים לבקעה:

ד"ה ליל שימורים: במשקל "כיפורים" – כפרה שלמה וגמורה. כך לילה של שמירה שלמה ומעולה ששמר הקדוש ברוך הוא באמונה לגאלם ולהוציאם.

ד"ה שימורים לכל בני ישראל: שימורים כמו כן לבני ישראל. לילה זה יש בו שמירות גדולות הרבה לבני ישראל. אין מועד לישראל שהוזכר בו בתורה אפילו שמירה אחת, ובמועד הזה הוכפלו בו כעשר שמירות בתורה (שמות י"ב ו'): "והיה לכם למשמרת"; (י"ב י"ז) "ושמרתם את המצות"; (י"ב כ"ד) "ושמרתם את הדבר הזה"; (י"ב כ"ה) "ושמרתם את העבודה הזאת"; (דברים ט"ז א') "שמור את חדש האביב"; (שמות י"ג י') "ושמרתם את החוקה הזאת"; "את חג המצות תשמור" שתי פעמים (שמות כ"ג ט"ו; ל"ד י"ח) ועוד אחרים כאלה. זהו: "שימורים לכל בני-ישראל" (דער פילען בעאבאכטונגען).

כלי יקר (ר' אפרים מלונטשיץ):

ד"ה ליל שימורים לה': אמר "ליל שימורים לה'" ואחר-כך אמר "שימורים לכל בני ישראל לדורותם". לפי שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל: – נרי בידך ונרך בידי – שמור לי ואשמור לך, שמור נר מצוה ואני אשמור 'נר א-לוהים נשמת אדם' בידי. והנה בלילה הזה שמרו בני-ישראל נר מצות הפסח ככל חוקותיו, והקדוש ברוך הוא שמרם ולא נתן המשחית לבוא בבתיהם; ועל שמירה זו אמר: "ליל שימורים לה' להוציאם מארץ-מצרים" וכנגד שמירת ישראל את המצוות אמר: "שימורים לכל בני ישראל לדורותם"...
             

1.

מה בין פירושו הראשון לפירושו השני של הרמב"ן למלים "ליל שמורים לה'"?

2.

במה מסכים הרמב"ן בפירושו לפסוק עם הראב"ע?

3.

במה מתנגד הרמב"ן לראב"ע ומה ראיתו?

4.

כיצד מפרש הרמב"ן מבחינה תחבירית את חלקו האמצעי של פסוקנו ("הוא הלילה הזה לה'")?

5.

ההולכים המפרשים המאוחרים – הרכסים לבקעה והכלי-יקר – בדרך הרמב"ן,  בדרך הראב"ע או בחר לעצמם כל אחד דרך חדשה?

6.

במה שונה אבן כספי בפירושו מכל האחרים?

7.

הסבר את דברי אבן כספי המסומנים בקו והדגם אותם בביטויים מן התורה או מלשוננו המדוברת.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר