התוודעות יוסף לאחיו

פסוק ב'

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי"

השוה לפסוקנו:

פרק כ"ז פסוק ל"ח

"וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ"

פרק כ"ט פסוק י"א

"וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ"

פרק מ"ב פסוק כ"ד

"וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ" (יוסף)

פרק מ"ג פסוק ל'

"וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ" (יוסף)

לא מצינו בכל התנ"ך, שאדם "נותן קולו בבכי" חוץ מאשר בפסוקנו. נסה להבהיר את המשמעות המדויקת של ביטוי זה.

השוה פסוק ה'

"וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם"

   לפרק מ"ד פסוק ל"ג

"וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר"

הסבר את הגוון השונה שבהוראת "ועתה" בשני הפסוקים האלה!

השוה פסוק ה'

"כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי"

לפסוק ח'

"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה"

התוכל להסביר את סיבת השוני בבחירת הפעלים?

השוה פסוק ח'

"...וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"

לפסוק ט'

"שָׂמַנִי אֱ-לֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם..."

מה סיבת השינויים בין תיאור יוסף את מצבו לאחיו ובין תיאור מצבו הנמסר לאחים למען השמיעו באוזני אביו?

התוכל להסביר את סיבת "ההגשה" בדרך אחרת?

מה הקושי בפסוקנו, המתורץ בדברי הרמב"ם האלה?

מהן "הסיבות האמצעיות" אשר החסיר יוסף בדבריו?

התדע עוד פסוקים בתנ"ך המתבארים בדרך זו?