גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"אם"

ב.

"את עמי" - שאלות ברש"י

ג.

"אם כסף תלוה את עמי"

ד.

"נושה"

פרשת משפטים
שנת תש"ט

הלכות הלוואה לעני

שמות פרק כב, כד

עצה טובה: קרא את הסיפור "שלולית גנוזית" להזז, הבנוי כולו על פסוקנו, בתוך: ריחיים שבורים (עם עובד), עמודים 123-137.

א.  "אם"

פסוק כ"ד

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי"

מכילתא קפ"ב:

ר' ישמעאל אומר: כל אם ואם שבתורה – רשות, חוץ מזה ועוד שנים: (ויקרא ב' י"ד) "ואם תקריב מנחת ביכורים" – חובה. אתה אומר: חובה – או אינו אלא רשות? תלמוד לומר (שם, י"ד) "תקריב את מנחת ביכוריך" חובה ולא רשות. כיוצא בו (שמות כ' כ"ב) "ואם מזבח אבנים תעשה לו" – חובה. אתה אומר: חובה – או אינו אלא רשות? כשהוא אומר (דברים כ"ז ו') "אבנים שלמות תבנה" – חובה ולא רשות. אף כאן אתה אומר: "אם כסף תלוה" – חובה ולא רשות. אתה אומר: חובה – או אינו אלא רשות? כשהוא אומר (דברים ט"ו ט'): "והעבט תעביטנו" – חובה ולא רשות.

רש"י, שמות פרק כ' פסוק כ"א:

ד"ה ואם מזבח אבנים: (מכילתא) רבי ישמעאל אומר: כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג' "ואם מזבח אבנים תעשה לי", הרי אם זה משמש בלשון כאשר - וכאשר תעשה לי מזבח אבנים, לא תבנה אתהן גזית, שהרי חובה עליך לבנות מזבח אבנים שנאמר (דברים כז) "אבנים שלמות תבנה", וכן (שמות כב) "אם כסף תלוה" - חובה הוא, שנאמר (דברים טו) "והעבט תעביטנו", ואף זה משמש בלשון כאשר, וכן (ויקרא ב) "ואם תקריב מנחת ביכורים" - זו מנחת העומר שהיא חובה, ועל כורחך אין אם הללו תלויין אלא ודאין, ובלשון כאשר הם משמשים.

שמות פרק כ"א פסוק ל':

ד"ה אם כופר יושת עליו: אם זה אינו תלוי, והרי הוא כמו "אם כסף תלוה", לשון אשר זה משפטו שישיתו עליו בית דין כופר.

שמות פרק כ"ב פסוק כ"ד:

 ד"ה אם כסף תלוה: ר' ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג', וזה אחד מהן.

1.

הסבר את הביטוי שבדברי רש"י: "אין אם הללו תלויין אלא ודאין".

2.

בעל אור החיים, מקשה:

ולמה ידבר ה' בלשון ספק ("אם") במקום שהוא ודאי?

וזו תשובת בעל גור-אריה:

מה שכתוב לשון "אם" אף על גב שהוא חובה, הוא מפני שאם יעשה מחובה, כאילו מקיים גזירת המלך, אין הדבר לרצון לקדוש ברוך הוא, וצריך שיעשה מרצונו... ואם עושה אלו שלושה דברים, כאילו מקיים גזירת המלך, אין זה דבר. כי אם בונה מזבח, שזהו עבודתו יתברך להקריב עליו, והוא מקיים מכוח גזירת מלך בלבד, אין זה עבודה, כי העבודה צריך שיהיה עובד לו מרצונו ורק אז נקרא עובד, אבל אם הוא מוכרח אין זה עובד. וכן אם הלוה כסף כאילו מקיים גזירת המלך, אין זה מצוה, כי צריך שילוה לו מרצונו בלב טוב כדכתיב (שם יוד) "נתון תתן לו ולא ירע לבבך", וכן קרבן העומר אשר ציותה התורה להודיע שהוא יתברך, אשר הצמיח לנו הפירות ונתן לנו הכל, וזה צריך הודאה בלב שמאתו ומידו נתן לנו. ואם הוא מקיים המצוה כאילו מוכרח מגזרת המלך, אין זה הודאה, שהוא יתברך עשה את הכל, ולפיכך צריך לקיים כאילו הוא רשות.

א.

כיצד עונה בעל גור אריה לשאלה הנ"ל?

ב.

מה החולשה בתשובתו?

ג.

התוכל לענות לשאלת אור החיים לפי הפשט?

3.

בעל דברי דוד, מקשה לפרק כ"א פסוק ל' "אם כפר":

קשה לו, למה לא חישבוֹ ר' ישמעאל עם השלשה, "אם" שאינם תלויים, והלוא גם זה אינו תלוי.

נסה לענות לקושייתו ולהסביר מה בין שלושת הפסוקים הנ"ל לבין כ"א ל'!

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר