גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

חטא העם

ב.

"העדה" = עדת קורח

ג.

רצה הקב"ה שיבקשו רחמים

ד.

היו ישראל מפותים מקורח

ה.

חטא היחיד וחטא הרבים

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת קרח
שנת תש"כ

"הבדלו מתוך העדה"

במדבר פרק טז, פסוקים יט - כז

א.  חטא העם

פסוק כ"א

"הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת"

רמב"ן:

יש לשאול: אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם, למה היה הקצף עליהם לאמור "ואכלה אותם כרגע"? ואם גם הם מרדו כקרח ועדתו, איך יאמרו משה ואהרן: "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף"?
וכתב רבנו חננאל: "הבדלו מתוך העדה" – עדת קורח ולא עדת בני ישראל. "ויאמרו אל אלוהי הרוחות..." מיד הודיע הקב"ה למשה, כי לא כל עדת ישראל ביקש לכלות, אבל עדת קורח בלבד. לפיכך פירש לו (=הקב"ה): זה שאמרתי "הבדלו" – "העלו מסביב משכן קרח..." הוא שאמרתי לך. הזכיר להם "העלו מסביב משכן..." אולי כשיראו קרח ועדתו ישובו. אלו דבריו (=של רבנו חננאל).
ואינם נכונים. כי לא היה ראוי לומר על שלשה אנשים – קרח דתן ואבירם – "הבדלו מתוך העדה", כי אינם עדה ואין ישראל בתוכם ואהרן עם עדת מקריבי הקטורת היה. ועוד כי "הבדלו" רמז למשה ואהרן בלבד, כמו (י"ז י') "הרומו" וכן "ואכלה אותם כרגע", רמז למגפה שתכלה עם רב ועצום כרגע, וחלילה שלא יבין משה נבואתו ויטעה בה.
אבל הטעם, כי מתחילה היה לב העם אחרי משה ואהרן וכאשר לקחו קורח ועדתו איש מחתתו וישימו עליהם קטורת ועמדו פתח אהל מועד עם משה ואהרן, אז קרא קורח לכל העדה ואמר להם, כי בכבוד כולם הוא מקנא וייטב הדבר בעיניהם ונקהלו כולם לראות, אולי ישר בעיני האלוהים ותשוב העבודה לבכוריהם.
וזה טעם "ויקהל עליהם קורח את כל העדה", והנה נתחייבו כליה שהיו מהרהרים אחרי רבם והם כמהרהרים אחרי השכינה ומוותרים על נבואתו של נביא בלבם וחייבין מיתה בידי שמים.
ומשה ואהרן לימדו עליהם זכות, שלא חטא במעשה אלא קורח, והוא הגורם והוא המפתה אותם וראוי הוא שימות לבדו לפרסם ולהודיע ענשו ברבים. וזו דרך מבקשי רחמים, שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על היחיד הגורם, מפני שהוא חייב על כל פנים. וכן אמר דוד (שמואל ב' כ"ד י"ז) "הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי". והיה העונש ההוא על העם גם בחטאים שהיה להם לתת השקלים מעצמם, אם העונש ההוא על זה – כדברי רבותינו...

1.

מהן השאלות הנוספות בפסוקים אלה שמיישב הרמב"ן, מלבד אותה שאלה שהוא מעמידה בראש דבריו?

2.

מה בין פירושו של רבנו חננאל לפירוש הרמב"ן?

3.

הבא מלשון הפסוקים (י"ט-כ"ו) ראיה לדעת הרמב"ן.

4.

הסבר את המקומות המסומנים בקו.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר