גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

השוואת מפרשים

ב.

שאלות בדברי רמב"ן

ג.

שאלות כלליות

ד.

"הואיל" - שאלות ברש"י

ה.

שאלה כללית

ו.

"כקטון כגדול תשמעון" - שאלות ברש"י

ז.

"את כל הדברים"

פרשת דברים
שנת תש"ב

דברי משה

דברים פרק א, פסוקים א - יט

א.  השוואת מפרשים

פסוק א'

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב"

רש"י

ד"ה אלה הדברים: (ספרי) לפי שהן דברי תוכחות, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל.

ד"ה במדבר: לא במדבר היו אלא בערבות מואב, ומהו במדבר? אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו (שמות יז ג) "מי יתן מותנו" וגו'.

ד"ה בערבה: בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב.

ד"ה מול סוף: על מה שהמרו בים סוף בבואם לים סוף שאמרו (שם יד יא) "המבלי אין קברים במצרים", וכן בנסעם מתוך הים שנאמר (תהילים קז ו) "וימרו על ים בים סוף", כדאיתא בערכין (ערכין טו).

ד"ה בין פארן ובין תופל ולבן: אמר ר' יוחנן: חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תופל ולבן, אלא הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן, שאמרו: (במדבר כא ה) "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל", ועל מה שעשו במדבר פארן על ידי המרגלים.

ד"ה וחצרות: במחלוקתו של קרח. (ספרי) דבר אחר: אמר להם: היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע, ואתם נדברתם במקום.

ד"ה ודי זהב: הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם, שנאמר (הושע ב י) "וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל".

ראב"ע:

ד"ה בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות די זהב: מקומות לא נזכרו בפרשת אלה מסעי או נזכרו בשמות אחרים, כי הנה שניר יש לו ג' שמות ורבים כן.

ספורנו:

ד"ה אלה הדברים אשר דיבר משה אל ישראל: אמר שבכל אחד מהמקומות שהזכיר פה, והם מקומות אשר עיוותו שם אורחות דרכם בגזרת האל יתעלה להניעם במדבר בעוון המרגלים, אמר משה לכל ישראל: "אלה הדברים", שיזכיר והם אחד עשר יום מחורב וגו' וזה כי כל ל"ח שנה שהניעם במדבר אנה ואנה, לא הלכו בדרך ישר מכוון אל מקום נודע, וכשהיו מגיעים אל מקום אשר משם היו נעים וחוזרים לאחוריהם או לצדדין ולא בדרך ישר, היה משה אומר להם: ראו מה גרמתם שהרי מהלך י"א יום יש מחורב עד קדש ברנע דרך הר שעיר, שהוא הדרך היותר קצר אצל עוברי דרכים. והאל יתברך הוליך אתכם לקדש ברנע בג' ימים דרך המדבר הגדול והנורא. ומפני עוונכם אתם נעים כל זה הזמן, וכל זה היה אומר להם למען יזכרו וישובו אל ה'.

רשב"ם:

אלה הדברים: לפי פשוטו, כל הנזכרים בפסוק זה מקומות הן, כמו שמצינו שרגילים הפסוקים לתת סימן בתוך סימן אל המקומות שהוא רוצה לפרש היכן: בלך לך "מקדם לבית אל", "ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם", "וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון", בסוף שופטים "הנה חג לה' בשילה מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסילה העולה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה". וכל שכן שצריך לפרש היכן נאמרו המצות, כמו שכתוב "וידבר ה' אל משה בהר סיני. בערבות מואב", "וידבר ה' אל משה במדבר סיני", "בארץ מצרים... החודש הזה". אף כאן עושה סימן בתוך סימן, וכן הוא אומר וחוזר ושונה דבר זה, כשבא משה לפרש את המצות "אלה העדות החקים והמשפטים אשר דביר משה וגו'. בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמורי הואיל משה" וגו' "בעבר הירדן" - ובאיזה עבר הירדן? - "במדבר" - באותו עבר הירדן שהוא לצד מדבר שהיו בני ישראל מ' שנה שהוא קרוי עבר לירדן ליושבים בארץ ישראל ולא בעבר הירדן שהוא לצד ארץ ישראל, שגם הוא קרוי עבר הירדן להולכי מדבר שהיו בו ישראל. "בערבה" - כלומר באיזה מקום במדבר? - באותו מדבר שבערבות מואב "מול סוף", שים סוף מתחיל ממזרח ארץ ישראל, שנאמר "ושתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים" וגו', כלומר ממזרח ועד מערב, והוא ים המלח שכתוב בגבול קרן מזרחית דרומה באלה מסעי וגם בפרשת ואתחנן. וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה, וזה ים סוף שאצל ערבות מואב. ו"בין פארן ובין תופל" - כמו בין בית אל ובין העי. "ולבן וחצרות ודי זהב" - הכל מקומות לפי פשוטו. ודי זהב. כמו בת מי זהב שהוא שם פשוטו.

1.

מה ראה רש"י לפרש את השמות בדרך זו?

2.

איך פירשום ראב"ע, ספורנו ורשב"ם?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר