גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

התגלות המלאך אל האתון

ב.

השוואת מפרשים

ג.

לשטן לו

ד.

שאלות בטעמי המקרא

פרשת בלק
שנת תשכ"ז

האתון המדברת

במדבר פרק כב, פסוקים כ - לה

א.  התגלות המלאך אל האתון

פסוק כ"ג   

"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ... וַתֵּט הָאָתוֹן"

פסוק כ"ה      

"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה'... וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר"

פסוק כ"ז       

"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה'... וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם"

פסוק כ"ח     

"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן"

רמב"ם, מורה נבוכים מאמר ב' פרק מ"ב:

כבר ביארנו כי כל מקום, שנזכר בו ראיית מלאך או דיבורו, שזה אמנם הוא במראה הנבואה או בחלום, יבאר בהם או לא יבאר, הכל בשווה, ... ודע זה והבינהו מאד ואין הפרש בין שיכתוב תחילה שהוא ראה מלאך או יהיה הנראה מן המאמר תחילה שהוא חשבו איש מבני אדם ואחר כן בסוף העניין התבאר לו שהוא מלאך... (ומביא עניין שלושת האנשים אצל אברהם והיאבקות יעקב עם המלאך שכולם במראות הנבואה)... וכן עניין בלעם כולו בדרך ודברי האתון הכל במראה הנבואה אחר שהתבאר באחרית העניין דיבור המלאך...

רמב"ן:

ד"ה ותרא האתון את מלאך ה': מלאכי השם – השכלים הנבדלים – לא יראו לחוש העיניים, כי אינם גוף נתפש במראה, וכאשר יראו לנביאים או לאנשי רוח הקודש כדניאל ישיגו אותם במראות הנפש המשכלת, כאשר תגיע למדרגת הנבואה או למדרגה תחתיה, אבל שיושגו לעיני הבהמה אי אפשר; על כן תוכל לפרש "ותרא האתון", כי הרגישה בדבר מפחיד אותה מלעבור, והוא המלאך אשר יצא לשטן, כעניין (קהלת א' ט"ז) "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת", שיאמר על ההשגה, לא על הראות.
וכאשר אירע בה הנס, ושם לה הבורא הדיבור, אמרה לבלעם (כ"ב ל') "ההסכן הסכנתי לעשות לך כה?" אבל לא ידעה למה עשתה עתה כן, כי לאונסה נעשה בה כך. ולפיכך לא אמרה לו: "הנה מלאך השם עומד לנגדי וחרבו שלופה בידו", כי לא עלתה השגתה לדעת זה כלל.
ואמר "ותרא את מלאך ה' וחרבו שלופה בידו", לא שתראה חרב, ואף כי מלאך, אבל ירמוז הכתוב, כי מפני היות המלאך נכון להכות בהן, חרדה חרדה גדולה, נדמה לה כאילו באים לשחוט אותה.
ואם נאמר, כי המלאכים הנראים בדמות אנוש, כאשר הזכרתי בפרשת וירא (בראשית י"ח א'), יושגו אף לעיני הבהמות, אם כן איך לא יראנו בלעם?!
אבל יתכן שהוסיף בהשגת עיניה מי שהוסיף בה הדיבור, וראתה כאדם, ולא הזכיר בה הכתוב "ויגל ה' עיני האתון" כאשר הזכיר באדוניה, כי העניין כולו באתון נס גדול, כבריאה חדשה בנבראים בין השמשות ואינו נקרא גילוי עיניים בלבד.
וטעם הנס הזה להראות לבלעם: מי שם פה לאדם. או מי ישום אלם (שמות ד' י"א) להודיעך, כי השם פותח פי הנאלמים, וכל שכן שיאלם ברצונו פי המדברים, גם ישים בפיהם דברים, לדבר כרצונו, כי הכל בידו....

1.

הסבר את המילים המסומנות בקו בדברי הרמב"ם - מה חשיבותן?

2.

השווה את חילוקי הדעות בין הרמב"ם לרמב"ן בעניין בוא שלושת האנשים אל אברהם (רמב"ן בראשית י"ח ב' ד"ה והנה שלושת אנשים) וחילוקי הדעות במקומנו.

מה הדמיון ומה השוני בעמדותיהם של המתווכחים?

3.

שני פירושים נותן הרמב"ן לראיית האתון את המלאך. מה המשותף לשני פירושיו ומה ההבדל ביניהם?

4.

מה הסיבה לדעת הרמב"ן שלא נאמר באתון "ויגל ה' את עיני..." כפי שכתוב בבלעם (פסוק ל"א)?

5.

הרמב"ן משתמש להסברת טעם נס המראה הזאת בפסוק שמות ד' י"א.

מה כוונת הפסוק במקומו כתגובה לדברי משה, ומה מגמת הפסוק כאן בדברי הרמב"ן כתגובה להליכת בלעם?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר