כבוד ה'

פסוק ד'

"... כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם"

פסוק ו'

"... וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'"

פסוק כ"ג

"... וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם"

רש"י, שמות פרק ט"ז פסוק ז':

ד"ה ובקר וראיתם: לא על הכבוד, שנאמר והנה כבוד ה' נראה בענן נאמר, אלא כך אמר להם: ערב וידעתם כי היכולת בידו ליתן תאותכם ובשר יתן, אך לא בפנים מאירות יתננה לכם כי שלא כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה. והלחם ששאלתם לצורך, בירידתו לבוקר תראו את כבוד אור פניו, שיורידהו לכם דרך חיבה בבוקר, שיש שהות להכינו, וטל מלמעלה וטל מלמטה, כמונח בקופסא.

כאן פסוק ד':

ד"ה כי היום: להשרות שכינתו במעשה ידיכם. לכך קרבנות הללו באין חובה ליום זה.

 פסוק כ"ג:

ד"ה ויצאו ויברכו: אמרו: ויהי נועם ה' אלהינו עלינו (תהילים צ') יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם לפי שכל שבעת ימי המלואים שהעמידו משה למשכן ושימש בו ופרקו בכל יום - לא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה: משה רבנו, כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל. לכך אמר להם: זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה', אהרן אחי כדאי וחשוב ממני, שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו.

רשב"ם, שמות פרק ט"ז פסוק ז':

ד"ה ובקר וראיתם: שימטיר לכם לחם בבוקר. 

כאן פסוק כ"ג

ד"ה וירא כבוד ה': כיצד.

פסוק כ"ד:

ד"ה ותצא: מבית קודש הקדשים דרך מזבח הזהב להקטיר קטורת שהוא קודם להקטרת תמיד, כדאמר במסכת יומא. ושם מצא בני אהרן אצל מזבח הזהב ושרפם ואחר כך יצא ובא לו על המזבח ותאכל על המזבח את העולה ואת השלמים.

ראב"ע, ויקרא פרק ט' פסוק ו':

ד"ה וטעם ויאמר משה: כאשר הראיתיך ואשאל אותה. וטעמו, כבר אמר להם משה, זה הדבר עשו שיתנו שעיר ועגל וכבש ושור ואיל, אז יראה לכם כבוד ה'. והטעם, על האש שיצא.

רמב"ן, פרק ט"ז פסוק ו':

ד"ה ערב וידעתם: ... והנכון בעיני כי היה הפלא במן גדול מאד. כי השלו הגיז אותו מן הים ברוח נסע מאתו כדרך העולם, אבל המן נוצר להם עתה יצירה חדשה בשמים כענין מעשה בראשית, והוא מה שאמרו בו (אבות ה' ו') שנברא בין השמשות.
ולכן אמר הכתוב באות אשר יעשה לכם היום בערב תדעו כי הוא הוציא אתכם מארץ מצרים, כי יערוך לכם שולחן במדבר, אבל בפלא הגדול אשר יעשה לכם בבוקר תראו את כבוד מלכותו אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיו וכגבורותיו, שבגדולות ובנפלאות שיעשה השם יראה את כבודו, כענין לקבץ את כל הגוים והלשונות ובאו וראו את כבודי (ישעיה ס"ו י"ח). וכתיב (שם י"ט) והגידו את כבודי, וכן רבים. וכן הוא דעת אונקלוס שאמר ותחזון ית יקרא דה', ולא תירגם בו "ואיתגלי".

ספורנו, ויקרא פרק ט' פסוק א':

ד"ה ויהי ביום השמיני: כי היום ה' נראה אליכם. כבר נראה במעשה ידיכם כאמרו וכבוד ה' מלא את המשכן וראוי שתכדוהו בקרבן זה על גילוי שכינתו.

פסוק ו':

ד"ה וירא אליכם: מלבד גילוי השכינה שהיה במשכן, כאמרו וירא כבוד ה' אל כל העם.

רכסים לבקעה, שמות פרק י"ד פסוק י"ח:

ד"ה בהכבדי: פלאות המקום יתברך קורא הכתוב בכל מקום "כבודו": "ובאו וראו את כבודי" (ישעיה ט"ו) את נפלאותי, "והגידו את כבודי" (ישעיה ט"ו), "ובקר וראיתם את כבוד ה'" (שמות ט"ז ז') – הפלא שעושה לכם בירידת המן.

ויקרא פרק ט' פסוק כ"ג:

ד"ה וירא כבוד ה': ומפרש: האיך? שיצאה אש מלפניו ותאכל. הפלא הזה נקרא כבוד ה'.

באור (ר' נפתלי הרץ ויזל):

כבוד נברא לעיני העם, וידעו כי ה' שוכן בקרבם ואיננו כמו "וירא אליו ה' (בראשית י"ח א'), "ואראה את אדוני יושב על כסא" (ישעיה ו' א') שהוא במראה הנבואה, אבל ראיית כבוד ה' הוא הענן והכבוד נראה בו, כדמות אור יקר נשגב מן האור הידוע לנו, וזה פירוש "וירא אליכם כבוד ה'" (כאן, פסוק ז') וככה ירד כבוד ה' על המשכן לעיניהם וכן "והנה כבוד ה' נראה בענן" (שמות ט"ז י') וכיוצא בזה תמיד על כבוד מושג לעין, ובלי ספק שביום זה היה תוספת אורה וכבוד, והוא מן הדברים המפליאים שמדרך התורה לקצר בהם ולהעלים עיניהם. ובשאר המקומות שנזכר גילוי שכינה בענן, היה דיבור ומצוה. אבל כאן אינו אלא לכבוד ישראל להודיעם כי רצה אלוקים את מעשיהם...

שד"ל, פסוק ד':

ד"ה כי היום ה' נראה אליכם: על ירידת האש מן השמים לאכול הקורבנות, כי אמנם כל נס ניכר וגלוי הוא מראה כבוד ה', כמו "ובקר וראיתם את כבוד ה'" (שמות ט"ז ז') שאין המכוון בו אלא ירידת המן.

1.

מהי דעת החכמים הנ"ל בפירוש המושג "כבוד ה'"? סדרם לקבוצות, ונסה לנמק דעת כל קבוצה.

2.

לאיזו דעה יש להביא ראיה או סתירה מן הפסוק דברי הימים ב, פרק ז' פסוק ג'?