ושמרת משמרתו
דברים פרק יא
א. | המצוות הכלליות |
לדעת ר' דוד הופמן, (פירוש לדברים) בפרק ט' פסוק א' נפתח החלק השלישי של דברי משה העוסק במצוות הכלליות (בפרק י"א, כ"ו נפתחת ההקדמה לחלק העוסק במצוות הפרטיות). חלק שלישי זה (ט' א' – י"א כ"ה) מתחלק טוב לדעתו לחמש פסקאות.
1. |
במה יש לראות בפסוק א' של פרק ט' פתיחה לחלק חדש? |
2. |
מצא מהן חמש הפסקאות האלה. |
3. |
מהו הקשר הפנימי בין חמש הפסקאות הללו? |

ב. | שאלות תחביר וסגנון |
1. |
בניגוד לסגנון רוב פרשות התורה, נמצאים בפרשות ואתחנן-עקב משפטים ארוכים ומורכבים ממשפט ראשי ומכסה, משפטים נטפלים ומשועבדים זה לזה (משפטי מחזורת).
|
2. |
"אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם..." פסוק ד' "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ..." פסוק ה' "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר" פסוק ו' "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם..."
|

ג. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1) פסוק ב' ד"ה וידעתם היום: תנו לב לדעת ולהבין ולקבל תוכחתי. |
| |||||||||||||||
2) פסוק ב' ד"ה כי לא את בניכם: אני מדבר עכשו, שיוכלו לומר: אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה. |
| |||||||||||||||
3) פסוק ד' ד"ה ואת כל היקום: אשר ברגליהם. |
| |||||||||||||||
4) פסוק ז' ד"ה כי עיניכם הרואות: מוסב אל המקרא האמור למעלה (ב) "כי לא את בניכם אשר לא ידעו" וגו', כי אם עמכם אשר "עיניכם הרואות" וגו'. |
בעל באר יצחק, מפרש: ...לא עם בניכם אני מדבר אשר לא ידעו... ומסיים אחר כך בפסוק אשר לפנינו "כי עיניכם הרואות"... ו"כי" השני הזה משמש בלשון "אי" שיבוא לפנים במקום "אשר"; ופירושו "אשר עיניכם הרואות את כל מעשה..." ולפי זה חסר במאמר הקודם, אני מדבר – "כי לא את בניכם אני מדבר", וכן כאן בפסוק ז' חסר "כי עמכם" כי עיניכם הרואות. ומלת "כי" הראשון במקום "אשר". אבל החסרון הזה הוא בכח המאמר ומתיקון הלשון וצחותו. אבל רש"י הוסיף המילות החסרים בפסוק, כמשפט כל מבאר.
|

ד. | "ושמרת משמרתו" |
"וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים"
ד"ה ושמרת משמרתו: ליראה אותו שתשמור מחטוא לפניו, כי אחר שיצוה באהבה יצוה ביראה, ויצוה בחוקים ובמשפטים ובמצוות.
או: ושמרת משמרתו, שתשמור מה שה' שומר את הגרים וחונן דלים ואביונים ועושה משפט יתום ואלמנה, וכענין שנאמר במקום אחר "לשמור את משמרת ה' אלוהיך ללכת בדרכיו" ואמרו: מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום (שבת קל"ג).
1. |
הסבר, מה ההבדל בין שני פירושיו? |
2. |
למי מתייחס הכינוי שבמילת "משמרתו" לפי כל אחד משני הפירושים? |
3. |
מהו הפסוק שאליו ירמוז הרמב"ן בסוף דבריו? |

ה. | שאלות בדברי ספורנו |
"כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם..."
ד"ה כי לא את בניכם: לפיכך אתם שראיתם, עשו אותות ומועדים לדורות בכניסתכם.
פסוק ח'
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ"
ספורנו:
ד"ה ושמרתם את כל המצוה: מצוות האבנים שתקימו בירדן ושתקחו מתוך הירדן ושתכתבו עליהם את התורה להיות לדורות לעדות מאתכם שראיתם.
1. |
מה הקושי בפסוקים (ב'-ח'), שרצה ספורנו לישב בדבריו? |
2. |
מה הרמז למצוות הקמת האבנים שמצא בפסוקים אלה? |

ו. | האמנם "עד היום הזה" |
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ... וַיְאַבְּדֵם ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
ד"ה ויאבדם: הטעם כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמוהם.
ד"ה אשר הציף את מי ים סוף.. ויאבדם ה' עד היום הזה: לא הבינותי טעם "עד היום הזה", כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים. ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא, כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם, והיתה "ממלכה שפלה" (עיין יחזקאל י"ז י"ד), בלא רכב וסוס לחיל ועזוז.
ואמר ר' אברהם (=אבן עזרא), שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם, רוצה לומר, כי ה' איבד הרודפים בים ואיבד במצרים זרעם, ולא נשאר להם שם ושאר, כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם, אבל זה לא נזכר בתורה.
1. |
מה ההבדל בין שתי תשובותיהם? |
2. |
מה ראה הרמב"ן להשתמש במליצה מיחזקאל י"ז י"ד? |

ז. | תשענו על זכות מעשיכם |
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ"
ד"ה למען תחזקו: אמרתי אליכם לשמור את כל המצוות למען יחזק לבבכם, כי תשענו על זכות מעשיכם "ובאתם וירשתם"; מה שאין כן אם תסורו מאחרי מצוות ה' אחרי מותי; יבוא מורך בלבבכם מפחד חטאתיכם, כענין שאמרו (דברים כ' ח') "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" – הירא ורך הלבב מעברות שבידו, ולא תעצרו כח לבוא ולרשת הארץ.
מה חידש בפירושו זה, ומה הסעד הלשוני שעליו הוא מסתמך בפירושו זה? |