ושמרת משמרתו

לדעת ר' דוד הופמן, (פירוש לדברים) בפרק ט' פסוק א' נפתח החלק השלישי של דברי משה העוסק במצוות הכלליות (בפרק י"א, כ"ו נפתחת ההקדמה לחלק העוסק במצוות הפרטיות). חלק שלישי זה (ט' א' – י"א כ"ה) מתחלק טוב לדעתו לחמש פסקאות.

פסוק א'

"וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְו‍ֹתָיו כָּל הַיָּמִים"

רמב"ן:

ד"ה ושמרת משמרתו: ליראה אותו שתשמור מחטוא לפניו, כי אחר שיצוה באהבה יצוה ביראה, ויצוה בחוקים ובמשפטים ובמצוות.
או: ושמרת משמרתו, שתשמור מה שה' שומר את הגרים וחונן דלים ואביונים ועושה משפט יתום ואלמנה, וכענין שנאמר במקום אחר "לשמור את משמרת ה' אלוהיך ללכת בדרכיו" ואמרו: מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום (שבת קל"ג).

פסוק ב'

"כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם..."

ספורנו:

ד"ה כי לא את בניכם: לפיכך אתם שראיתם, עשו אותות ומועדים לדורות בכניסתכם.

פסוק ח'

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ"

ספורנו:

ד"ה ושמרתם את כל המצוה: מצוות האבנים שתקימו בירדן ושתקחו מתוך הירדן ושתכתבו עליהם את התורה להיות לדורות לעדות מאתכם שראיתם.

פסוק ד'

"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ... וַיְאַבְּדֵם ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה"

ראב"ע:

ד"ה ויאבדם: הטעם כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמוהם.

רמב"ן:

ד"ה אשר הציף את מי ים סוף.. ויאבדם ה' עד היום הזה: לא הבינותי טעם "עד היום הזה", כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים. ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא, כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם, והיתה "ממלכה שפלה" (עיין יחזקאל י"ז י"ד), בלא רכב וסוס לחיל ועזוז.

ואמר ר' אברהם (=אבן עזרא), שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם, רוצה לומר, כי ה' איבד הרודפים בים ואיבד במצרים זרעם, ולא נשאר להם שם ושאר, כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם, אבל זה לא נזכר בתורה.

פסוק ח'

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ"

הרכסים לבקעה:

ד"ה למען תחזקו: אמרתי אליכם לשמור את כל המצוות למען יחזק לבבכם, כי תשענו על זכות מעשיכם "ובאתם וירשתם"; מה שאין כן אם תסורו מאחרי מצוות ה' אחרי מותי; יבוא מורך בלבבכם מפחד חטאתיכם, כענין שאמרו (דברים כ' ח') "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" – הירא ורך הלבב מעברות שבידו, ולא תעצרו כח לבוא ולרשת הארץ.