גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"וממחרת והנותר" ו' יתירה?

ב.

האיסור שלא להותיר קדשים

ג.

השוואת תרגומים

ד.

כוונת נותר

ה.

"לא יחשב"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת צו
שנת תש"ג

זבח שלמים

ויקרא פרק ז

א.  "וממחרת והנותר" ו' יתירה?

פסוק ט"ז

"וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל"

רש"י:

ד"ה וממחרת והנותר ממנו: בראשון יאכל, (ס"א והנותר ממנו יאכל) וי"ו זו יתירה היא ויש כמוה הרבה במקרא כגון ואלה בני צבעון ואיה וענה (בראשית ל"ו) תת וקדש וצבא מרמס (דניאל ח').

רמב"ן:

(אחרי הביאו דברי רש"י) וכן פירש רבנו אברהם. ולפי דעתי ענין הכתוב הזה, בעבור שאמר ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת, והיה במשמע שתהא מצוה שיאכל בשני ימים, יאכל מקצתו ביום הראשון ויניח מקצתו למחר, ולפיכך חזר לבאר, והנותר ממנו בראשון יאכל וממחרת, לא שישאיר ממנו בכוונה, ולא שיהא רשאי להניח כולו ליום המחרת, אבל מצוה שיאכל ממנו בראשון, והנותר במקרה יאכל במחרת הנזכר.
והענין הזה מדברי רבותינו למדנוהו, אמרו בתורת כהנים (פרק י"ב י"א-י"ב) ביום הקריבו יאכל, מצוה להאכל ממנו יום ראשון, יכול כולו, תלמוד לומר וממחרת, יכול מצוה לאכלו בשני ימים, תלמוד לומר והנותר, אם הותיר הותיר, אי והנותר יכול אם הותיר כולו לשני ימים יהא פסול, תלמוד לומר יאכל אפילו כולו. ואם תעשה הוא"ו יתרה, גם כן יתפרש וממחרת הנותר ממנו יאכל, לא שיותיר לדעת. ולא ידעתי למה היתה הוא"ו בתת וקדש וצבא מרמס יתרה אצל רש"י, כי ענין הכתוב, שישאל עד מתי תת הפשע שומם, ועד מתי קדש וצבא מרמס.

מה בין שני המפרשים בביאור פסוקנו?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר