גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

בביאור הפסוק "והיה עקב" וכו'

ב.

שאלות במפרשים

ג.

העמים

ד.

"כי תאמר בלבבך" וכו' - שאלות ברש"י

ה.

יראת הגויים

ו.

"לא תחמד כסף וזהב עליהם"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת עקב
שנת תש"ג

"עקב תשמעון"

דברים פרק ז, פסוקים יב - כו

א.  בביאור הפסוק "והיה עקב" וכו'

פסוק י"ב

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן"

1.

רש"י:

אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון.

רמב"ן:

כמו בעבור, וכן עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כ"ו ה'). וכתב רש"י אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, ישמור לך השם הבטחתו. והזכיר הכתוב המשפטים, אולי יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם.
והמפרשים אמרו כי טעם "עקב" שכר באחרית, וכן בשמרם עקב רב (תהלים י"ט י"ב), יאמר והיה אחרית תשמעון המשפטים ותשמרו אותם שישמר השם לך את הברית והחסד ואהבך. ונכון הוא, כי יקראו בלשון הקודש תחילת כל דבר בלשון "ראש", כענין ראש דברך אמת (שם קי"ט ק"ס), וכן גדול הדור, ראש העם (במדבר כ"ה ד') והמשובח, ראש בשמים (שיר השירים ד' י"ד), וכן יקראו אחרית כל דבר "עקב", כי הלשון יתפוס דמיונו באדם, והראש תחילה והעקב בו אחרית וסוף. וכן יאמר הכתוב (להלן כ"ח י"ג מ"ד) לראש ולזנב, לדמיון גוף בהמה.
ואונקלוס תרגם חלף, כמו חלף עבודתכם (במדבר י"ח ל"א), עשאו לשון סיבוב, נגזר מן והיה העקוב למישור (ישעיה מ' ד') הדרך המעוקל ההולך סביב סביב, וכן עקובה מדם (הושע ו' ח') מסובבת ומוקפת. יאמר, והיה סיבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם, שישמור השם לכם בריתו, ויפה פירש. ודומה לזה, בגלל הדבר הזה (להלן ט"ו י') בסבתו, מלשון וגללו את האבן (בראשית כ"ט ג').
וכן על דעתי, כל לשון עקיבה גלגול וסיבוב, עקוב הלב (ירמיה י"ז ט'), ויעקבני זה פעמים (בראשית כ"ז ל"ו), ויהוא עשה בעקבה (מלכים ב' י' י"ט), ענין גלגולין וסיבות. ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב מישור. וכן אחורי הרגל שנקרא עקב, וידו אוחזת בעקב עשו (בראשית כ"ה כ"ו), יקראנו כן בעבור היותו מעוגל, כאשר יקרא הלשון אמצע היד והרגל "כפות" בעבור היותם כמו כפות הזהב. ומורגל הוא בלשון, כמו שאמרו בספרי (ברכה ב'), מימינו אש דת למו (להלן ל"ג ב'), כשהיה יוצא הדבור מפי הקב"ה היה יוצא דרך ימינו של קודש לשמאלן של ישראל, ועוקב את מחנה ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כלומר מקיף. וכן לשונם (בבא קמא קי"ג א') באים עליו בעקיפין, בסבות וגלגולין, כמו עקיבין, ששתי האותיות האלה שוות להן כאשר פירשתי כבר (ויקרא י"ט כ')...

מה ראה רש"י להוציא מילת עקב מידי פשוטה ולא לפרשה כשם שפרשוה אונקלוס ורמב"ן?

2.

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה..."

נחלקו המפרשים בזה אם המילה "משפטים" בפסוק זה כוללת כל חוקי התורה או רק סוג מיוחד שלהם.

מה דעת המפרשים הבאים?

רש"י: ד"ה והיה עקב תשמעון: ראה שאלה 1.

רמב"ן:

ד"ה עקב: ... והזכיר את המשפטים האלה. להזהיר מאד במשפטים, כי לא יהיה עם רב כולו נזהר במצות כולן שלא יחטאו בהן כלל, רק במשפטים יעמידו התורה, כמו שנאמר בהן (להלן כ"א כ"א) וכל ישראל ישמעו ויראו. ועוד כי רבים ירחמו מלסקול האיש ולשרוף אותו אחרי שנעשת העבירה, כמו שנאמר (להלן י"ט י"ג) לא תחוס עינך. ועוד שייראו מן התקיפים ומן המטעים, כמו שאמר (לעיל א' י"ז) לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא, ואמר בנביא השקר (להלן י"ח כ"ב) לא תגור ממנו. והזכיר כל אלה במסית (להלן י"ג ט'), לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו. ויזהיר, לא תשמע אליו, מפני הטעאתו, ולא תחוס עינך, מפני הרחמנות שירחמו רכי הלבב על הנידונים, ולא תכסה, שלא תשתוק בעבור תקפו ויראת בני משפחתו.

ספורנו:

ד"ה את המשפטים: כי במשפט יעמיד ארץ.

3.

ר' דוד הופמן, מזכיר בקשר לפסוקנו את ויקרא ט' ט"ז:

"וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט"

מה מוכיח פסוק זה בשאלה הנ"ל?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר