פסוק י"ז
"וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד"
ר' יוסף אבן כספי, טירת כסף, חלק שני פרק שלישי (עמוד 88):
...והתועלת הרביעי שלמדנו מזה (=מפרק י"ז בבראשית) מה שציוונו החכמים הקודמים ז"ל, והוא שלא נחזיק באמונת דבר, אלא אם כן בא מופת עליו. והנה זה העניין מסופק הוא מאוד, שמא נטעה במחשבותינו ונחשוב למופת הכרחי מה שאינו... והנה זה הספק שזכרנו ראוי שיהיה מתחלף בפחות ויותר, כפי חילוף יקרת הדבר המושג. לכן בהגיע אברהם למדרגה הרביעית מהשגותיו בזאת המראה, והוא במה שכתוב (פסוק ט"ו) "ויאמר אלוקים אל אברהם שרי אשתך וגו'" – אז גילה לו ה' מסודות המציאות, מה שלא גילה לו עד הנה, והוא מה שהודיעו עתה, שעם היותו בן מאה ושרי בת תשעים – הנה שניהם יולידו בן אחד, כי מה שקדם לו (פסוק ו') "והפריתי אותך" ייתכן שהיה על ישמעאל, מצורף להיות פלא שרה גדול יותר, כי אברהם עוד אחר זמן רב הוליד בנים מקטורה, לכן להיות זה העניין פלא, נכנס בלבו קצת ספק ואמר: "הלבן מאה שנה"... וחלילה שדחה זה, כי גם מן השלמות הוא שלא נתחיל לדחות דבר אלא אם כן בא מופת על סותרו, אבל היה מהרהר בלבו ונושא ונותן, אם אפשר זה אצל ה' יתברך בעל החכמה והשכל, כי צחוקו לא היה כצחוק שרה, אבל היה הצחוק מזוג עם יראה, ובמקום הגילה היתה רעדה, ואף על פי שלא נזכר זה, כי עדות עליו כי לא נתפש על זה, כמו שאירע לשרה. וכבר קדם לנו (=כבר אמרנו בספרנו) כי עניין אחד בעצמו יוצא לשני פעלים ולשתי תכליות מתנגדות. ואין אמרו "הלבן" בה"א התימה מחייב על המניעה, כמו שזכר רש"י, אבל כמו אלו ההאי"ן שיבואו פעמים לשאלה ופעמים לתימה על האפשרי המעט, כי האפשרי אשר על המעט בתכלית יונח בהרבה מקומות שהוא נמנע, וזה על צד ההרחבה...
ואשוב לכונתנו ואומר, כי להיות זה העניין הסודי עמוק מאוד ויקר, חשד אברהם רעיוניו ושכלו, ולא האמין האמונה קיימת ולא דחהו גם כן, אבל אמר מה שאמר במלים מסופקות, כמו שאמר משה (במדבר י"א כ"ב) "הצאן ובקר יישחט להם וגו'" והשם חיזק לו, רצוני למשה, ייעודו ואמר לו (במדבר שם) "היד ה' תקצר? עתה תראה וגו'". וכן אמר הנה לאברהם (פסוק י"ט) "אבל שרה אשתך יולדת לך בן וגו'".
והנה השלמים, בהיותם חוקרים הדברים עד שיעמדו עליהם מעמד אמת, אינם מקטני אמנה, חלילה, והמאמרים לא ישפטו זה רק הרעיונים. ומבואר זה בשרה, כי מאמרה היה שוה בלי ספק למאמר הזה מאברהם, וכאלה רבים אין מספר.
ראו, בני, גיליתי לכם מה שגילה לנו ה' מסודות תורתנו, ולא גילה זה לכל בעלי-חיים, ודעו כי אני נותן לכם בחינם מה שהשגתי בהתבודדות ושקידה בטורחי יומי ולילי, ואתם שמרו לכם אלה העניינים, כי הם יצילו אתכם ממבוכות גדולות ומטרדות רבות ועצומות.
ר' יצחק עראמה:
אם באנו בעקבות הראשונים להפריש בין צחוק לצחוק, אולי אמציא קצת טעם לדבריהם... אמנם לדעתי אין לדחוק בכל זה, רק שיפורשו הכתובים כפשוטן. ובדבר הזה נמצא בו (=באברהם) גם כן עליו השלום שמץ עוון ומיעוט אמונה, על דרך שאמר משה רבנו (במדבר י"א) "הצאן ובקר יישחט להם ומצא להם" כפי דעת המדרשים היה לו להוכיחו בפניו, אלא שהיום ההוא יום בשורה הוא, לא יום תוכחה ופקודת עוון. בו ניתנה לו מצוה רבה של מילה לו ולבניו בשמחה... וכבר אירע כעניין הזה ביום מתן תורה... וכן הדבר בכאן בשרה, ולא רצה הקדוש ברוך הוא להעציבו בדברי תוכחות "ביום חתונתו", ושמר לו ליום שלישי למילתו יום פקודת שרה, כי גלוי לפניו, כי כמקרה הזקן גם היא יקרה לה, ודי לו אז גערה במבין במה שהוכיחהּ על ידו, כמו שנאמר (י"ח י"ג) "ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה הייפלא מה' דבר". ובלאו הכי (=ואילולא שרצה להוכיח גם את אברהם) למה לא יוכיחה על פניה בינו לבינה, והלוא גערה בפני בעלה יותר מגונה ממה שאמרו שנזהר בחילוף הדברים מפני דרכי שלום.
..."וקראת את שמו יצחק" לזיכרון שצחקת עליו להיות דבר נפלא בעיניך, וזוהי תחילת תוכחה!
| 1. |
מה ההבדל בין אבן כספי לר' יצחק עראמה, בעל העקידה, בהערכת צחוקו של אברהם? |
| 2. |
על סמך מה מפרש אבן כספי את הצחוק בפרקנו שלא כצחוק בפרק י"ח? |
| 3. |
גם אבן כספי וגם בעל העקדה מביאים כמקבילה לצחוקו של אברהם את דברי משה בבמדבר י"א, אבל מסיקים מסקנות שונות. מה ההסקות? |
| 4. |
במה מסכים אבן כספי עם פירוש רש"י? הסבר את המושג "תמיהות קיימות". |
| 5. |
הסבר את המקומות בדברי אבן כספי המסומנים בקו. |
| 6. |
קרוב לסוף דבריו המובאים לעיל אומר אבן כספי: "וכאלה רבים אין מספר".
למה התכוון באומרו: "כאלה"? |
| 7. |
מדוע אין בעל העקידה מקבל את פירושו של רש"י? |
| 8. |
לאיזה עניין מתכוון בעל העקידה באומרו "כעניין הזה ביום מתן תורה"? |
| 9. |
מה רצה בעל העקידה להוכיח בהזכירו את קריאת השם "יצחק"? מה יש לומר להוכחה זו? |
------------------------------------------------------------------------------------