גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

מדברי המדרש

ב.

שאלות כלליות

ג.

מראה הסנה

ד.

השוואת מפרשים

ה.

שאלות ודיוקים ברש"י

פרשת שמות
שנת תשל"א

ההתגלות בסנה

שמות פרק ג

א.  מדברי המדרש

פסוק א'

"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ...
וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר"

מדברי המדרש:

שמות רבה פרשה ב (ב'):

(תהלים י"א) "ה' צדיק יבחן", ובמה הוא בוחנו? במרעה צאן: בדק לדוד בצאן, ומצאהו רועה יפה, שנאמר (תהלים ע"ח) "ויקחהו ממכלאות צאן" – מהו "ממכלאות"? כמו (בראשית ה') "וייכלא הגשם". היה מונע הגדולים מפני הקטנים והיה מוציא הקטנים לרעות, כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר כך מוציא הבחורים, שיהיו אוכלין עשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: "מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו, יבוא וירעה בעמי". הדא הוא דכתיב (תהלים ע"ח) "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו". ואף משה לא בחנו ה' אלא בצאן. אמרו רבותינו: כשהיה משה רבנו ע"ה רועה צאנו של יתרו חותנו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו, עד שהגיע לחסית (=על פי ה'ערוך': מין ירק הגדל על מים), נזדמנה לו בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות. כיוון שהגיע משה אצלו אמר: "אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה!" הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקדוש ברוך הוא: "יש לך רחמים לנהוג צאן של בשר ודם כך, חייך, אתה תרעה צאני ישראל". הוי – "ומשה היה רועה".

שמות רבה פרשה ג' (ג'):

"ומשה היה רועה", הדא הוא דכתיב (משלי ל') "כל אמרת אלוה צרופה" – אין הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לאדם עד שבודקו בדבר קטן, ואחר כך מעלהו לגדולה: הרי לך שני גדולי עולם שבדקן הקדוש ברוך הוא בדבר קטן, ונמצאו נאמנים, והעלן לגדולה: בדק לדוד בצאן, ולא נהגם אלא במדבר להרחיקם מן הגזל. וכן אליאב אומר לדוד: (שמואל א' י"ז) "ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר?!" מלמד שהיה דוד מקיים המשנה: "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל". אמר לו הקדוש ברוך הוא: "נמצא אתה נאמן בצאן, בוא ורעה צאני!" שנאמר (תהלים ע"ח) "מאחר עלות הביאו".
וכן במשה הוא אומר: (שמות ג' א') "וינהג את הצאן אחר המדבר" – שהוציאו מן הגזל. ולקחו הקב"ה לרעות את ישראל, שנאמר (תהלים ע"ז כ"א) "נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן".

1.

הסבר מהו המשותף לשני המדרשים, ומה השוני שבין שניהם?

2.

למה הביא בעל המדרש השני ראייתו בסוף דבריו (=לעובדה שלקחוֹ ה' לרעות את ישראל) מתהלים פרק ע"ז, וכי לא יכול היה להביא ראיה לכך שהוטל על משה לרעות את ישראל מספר שמות?

3.

התוכל להסביר מה ראה בעל המדרש השני לפתוח בפסוק ממשלי ל' ה'? כיצד הוא מפרש פסוק זה, ומה הקשר בינו לבין כל הנאמר במדרש הזה?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר