גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות ודיוקים ברש"י

ב.

"ימין ושמאל"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת שופטים
שנת תשל"א

"כי יפלא..."

דברים פרק יז, פסוקים ח - יא

א.  שאלות ודיוקים ברש"י

פסוק ח'

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ"

1.

ד"ה כי ייפלא: כל הפלאה לשון הבדלה והפרשה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך.

מפרש דבריו בעל באר יצחק:

"ההבדלה" הוא היפך החיבור, ו"הכיסוי" היפך הגילוי, ושניהם משתתפים בהוראת ריחוק הדבר האחד מן הדבר האחר, והיותם בלתי נוגעים זה בזה בקצותם, וכמו שהדבר הנבדל בלתי נוגע בדבר הנבדל ממנו, כן הדבר המכוסה אין קו הראות נוגע בו, אלא שהדבר המכוסה הוא נבדל על ידי דבר שלישי, שהוא אמצעי בין שני הנבדלים, והדבר הנבדל הוא מצד הפרש המקומי בלבד, ולזה כל "מכוסה" – נבדל ואין כל "נבדל" מכוסה.
כל זה בהבנה הגשמית של השמות הללו.
אבל בהבנה הרוחניות או המושאלות יכונה השגת הדבר המושג ב"נגיעה", וכאילו המשיג נוגע במשיג ודבק בו. וקוצר השגת המשיג יכונה ב"הבדלה" ופירוד, שהמשיג נבדל מן המושג ורחוק מזה, ולזה כל דבר תימהון, יאמר עליו שהוא "פלאי", לפי שקצר יד המשיג להשיג דרך התהוות הפלא הזה.
אבל לרוב ישתמש בעל הלשון להוראת קוצר ההשגה בשם "היעלם" ו"כיסוי", לפי שהדבר הנעלם מן ההשגה הוא לרוב אם התולדה יוצאת מהקשים רבים ומשפטים אחוזים זו בזו כחוליות השלשלת, לפי שהמשפטים ההם הם כמו אמצעים בין ההקדמה הראשונה ובין התולדה האחרונה הנדרשה, והוא על יחס אחד עם הכיסוי הגשמי המפסיק בין הדבר לבין ראות העין.
וישתמשו הכתובים לכנות קיצור ההשגה בכיסוי והסתר.

מה ראה רש"י להעתיק מושג ה"פליאה" ל"הבדלה", ל"הפרשה" ואחר כך ל"כיסוי"?

השווה את דברי רש"י אלה לדבריו.

בראשית י"ח:

ד"ה היפלא מה' דבר: כתרגומו "היתכסי". וכי שום דבר מופלא ומופרד ומכוסה ממני מלעשות ברצוני.

הסבר מה ראה רש"י לפרש במקומנו את "ייפלא", אף על פי שכבר פירשוֹ בבראשית, והלוא מדרכו לפרש מושג רק עם הופעתו הראשונה בלבד?

2.

ד"ה בין דין לדין: בין דין זכאי לדין חייב.

ד"ה דברי ריבות: שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר, זה מחייב וזה מזכה.

ומקשים מפרשי רש"י, מה הוסיף בדבריו האחרונים על מה שכבר פירש בד"ה בין דין לדין?

ענה לקושייתם!

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר