גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

בביאור צורת הפועל "גנובתי"

ב.

"גנובתי יום וגנובתי לילה"

ג.

ברית יעקב ולבן (1)

ד.

ברית יעקב ולבן (2)

ה.

עבודה זרה בתרגום אונקלוס

פרשת ויצא
שנת תשכ"ה

יעקב ולבן

בראשית פרק לא, פסוקים ל - נד

א.  בביאור צורת הפועל "גנובתי"

פסוק ל"ט

"גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה"

רש"י:

ד"ה גנבתי יום וגנבתי לילה: גנובת יום או גנובת לילה הכל שילמתי.

ד"ה גנבתי: כמו (איכה א') "רבתי בגויים, שרתי במדינות"; (ישעיה א') "מלאתי משפט"; (הושע י') "אוהבתי לדוש".

שד"ל, המשתדל ("והוא פירוש על קצת מקומות מן התורה"), וינא 1847:

ד"ה אחטנה: אונקלוס לא תרגם כמשמעו, רק פירש: מה שהיה חסר מן המנין מידי תבקשנו. ובמקום "גנובתי יום" אמר אונקלוס: "שמרתי ביום ושמרתי בלילה".
ונראה לי כי שמע אונקלוס את ההמון מקשים בי"ד שנים הראשונות מהיכן היה לו לשלם? והלא לא היה לו כלום? ואע"פ שאפשר להשיב, שהיה ממעט במאכלו ובלבושו, מכל מקום אונקלוס השמיט עצמו מן הקושיה ופירש, שמתוך שהיה לבן מבקש הטריפה מיעקב והיה גוער בו בחימה ויעקב לא היה לו לשלם, היה מוכרח לשמור ביום ובלילה; וענין זה אמנם הוא נכלל בדברי הפסוק שאחר זה.
גם נראה לי, כי להיות מילת גנֻבתי כתובה בלא וי"ו, יתכן שהיה אונקלוס קורא: "גָנַבתי (גמ"ל קמץ, נו"ן פתח) יום, גנבתי לילה". והכוונה, אני הייתי משלם הטריפה ומידי תבקשנה והיה הענין כאילו אני הוא הגונב, בין אם נאבדה ביום, בין אם נאבדה בלילה. ואונקלוס לא רצה להשמיע אל העם המליצה הזאת, שלא היו מבינים אותה ותרגם לפי הענין: שמרתי ביום ושמרתי בלילה, כי אחר שהיה מעלה עליו לבן כאילו הוא גנב, הוצרך יעקב לשמור יפה, בין ביום בין בלילה.
ואיננו רחוק שקריאת "גנובתי" אינה אלא תקנת סופרים, שהחכמים הראשונים התקינו שתהיה הקריאה כך, כדי להרחיק המליצה התמוהה "גָנַבתי יום וגנבתי לילה" (גמ"ל בקמץ, נו"ן בפתח).

אליהו בן אמוזג, אם למקרא (ליוורנא תרכ"ב 1862):

ד"ה אנכי אחטנה: המשתדל עיקם לנו את הכתוב ואמר שהקריאה הנכונה גָנַבתי יום וגנבתי לילה (גימ"ל בקמץ, נו"ן בפתח) ופירושו תאר לו כמדרש רחוק.
וכל הדוחקים יתבטלו, כשנפרש "מידי תבקשנה" דבק עם "גנובתי וגו'". ועל הטרפה אמר "אנכי אחטנה", ועל הגנובה אמר "מידי תבקשנה". ונוסף הכינוי קודם השם כמו (שמות ב') "ותראהו את הילד", כאילו אמר: מידי תבקשנה הגנובה ביום והגנובה בלילה.
וכינה לעצמו הגנובה, כי כן יאות, כי כמו שיאמר על הגונב "גנֵבָתוֹ" (גימ"ל צירי), כמו (שמות כ"ב ב') "ואם אין לו ונמכר בגנבתו", כן יאמר על הנגנב "גנובתו".

1.

מה הם הקשיים שבפסוקנו שאותם הם מיישבים?

2.

מה ראה שד"ל לדחות את הניקוד של נקדנינו?

3.

מהו ההבדל בין פירושו של רש"י לבין פירושו של בן אמוזג?

4.

מה פירוש המילים המסומנות בקו בפירוש בן אמוזג, ומהי ראייתו שמביא הוא משמות ב' ו'?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר