גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

נשות עשו

ב.

תמנע - מדברי האגדה

ג.

שאלות בטעמי המקרא

פרשת וישלח
שנת תשכ"ה

עשו

בראשית פרק לו

א.  נשות עשו

פסוק ב'

"עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן
אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי"

פסוק ג'

"וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת"

השווה:

פרק כ"ו פסוק ל"ד

"וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי"

פרק כ"ח פסוק ט' 

"וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה"

ראב"ע, פרק כ"ו פסוק ל"ד:

 ד"ה יהודית: שם, ולא הוליד ממנה.

ד"ה ובשמת: היא עדה ויש לה שני שמות, ובמקרא נמצאים למאות כן.

ראב"ע, פרק ל"ו פסוק א':

ד"ה הוא אדום: ואל תתמה על עדה ובשמת שיש לה שתי שמות, כי כן שם אם אביה (ועיין מלכים א' ט"ו ב'; דברי הימים ב' י"א ח'; דברי הימים ב' י"ג ב'.) גם שם אביה בדברי הימים איננו כמו בספר מלכים, כי שני שמות היו לה, גם לאביה.

רמב"ן, פרק ל"ו פסוק ב':

ד"ה עדה בת אילון: ...ויתכן לומר, כי השתים נשים ההם מתו בלא בנים. אולי נענשו בעבור שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה, ונשא אחות אשתו בת אילון ואחרת אהליבמה בת ענה.
אבל בת ישמעאל אחות נביות בעבור שהיה לה שם כעור בלשון הקודש מ"חולי", קרא את שמה בשם הנכבד שהיה לאשתו הראשונה מלשון "בשמים", כי היתה חביבה עליו בעבור שהיתה ממשפחתו ואיננה רעה בעיני יצחק אביו.

רשב"ם, בפרקנו, פסוק ב':

ד"ה עשו לקח את נשיו מבנות כנען: המדקדק יתן לב, כי בפרשה ראשונה של תולדות יצחק (כ"ו ל"ד) נאמר יהודית בת בארי החתי, בשמת בת אילון החתי, מחלת בת ישמעאל; ובפרשה זו לא הוזכרה בת בארי כלל, לא שמה ולא שם אביה, אבל אילון וישמעאל אביהן של שתי נשיו הראשונות הוזכרו, שהוחלפו שמות הבנות, כאשר מצינו בכמה מקומות: בשמת בת אילון נקראת כאן עדה בן אילון; ומחלת בת ישמעאל נקראת כאן בשמת. לכן יש לומר: יהודית בת בארי מתה בלא בנים, אבל בת אילון ובת ישמעאל היו להם בנים המפורשים כאן.
ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי לקח אחרי כן, אחר שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החורי, כדכתיב לפנינו (כ' כ"ד, כ"ה) כי אהליבמה היתה בת צבעון בן שעיר החורי, וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר. ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה היתה, לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האלו לבסוף.

שד"ל:

ד"ה בשמת בת ישמעאל: למעלה נקראת מחלת, ונראה לי כי שני השמות עניינם אחד, כי "מחלת" לשון "מתוק" בלשון ארמית; תרגום של מתוק – "חולי", וכן "בושם" בארמית ענין "מתיקות".

1.

בשתי דרכים שונות מנסים כל המפרשים הנ"ל ליישב את הסתירה. מהן שתי הדרכים, ולמה לא ילכו בדרך אחת משתי הדרכים ביישוב הסתירות שבין כל השמות?

2.

פרשני ראב"ע מתקשים בדבריו האחרונים (המסומנים בקו) ונחלקו בהסבר המלים. תן שני פירושים לדבריו אלה.

3.

לפי דעת בנו יעקב לא רצתה התורה לספר על לקיחת עשו את אהליבמה לפני כן (בפרק כ"ו), כי חשוב היה לה להודיענו התחתנותו זו של עשו אחרי המסופר בפרק ל"ד!

הסבר מה מלמד אותנו מקומו של פסוק זה אחרי פרק ל"ד דווקא.

4.

הרשב"ם נותן סיבה לדבר, למה מזכיר הכתוב "את אהליבמה ואת בניה בכל הפרשיות האלה לבסוף".

הסבר, למה אפוא הוזכרה בפסוק ב' לפני בת ישמעאל?

5.

הסבר, למה לא מוזכר בפרקנו (פסוק ג') ישמעאל בן אברהם והוזכר שמו של אברהם בכ"ח ט', והשווה פסוק א' בפרקנו לפרק כ"ה פסוק י"ב.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר