קרבן התמיד

פסוק ל"ח

"וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד / אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה..."

בהקדמת ר' יעקב בר' שלמה ן' חביב (בעל עין יעקב) לספר "עין יעקב" בדברו על מאמר שמעון הצדיק "על שלשה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".

...ואין ראוי לפרש כוונת שמעון הצדיק בלשון "עבודה" אלא על עבודת הקרבנות בלבד, כיון שלא פירש עוד, רק אמר סתם "על העבודה", כי הלא התפילה קרויה "עבודה שבלב" כמו שאמרו בספרי על הפסוק (דברים י"א י"ג) "ולעבדו בכל לבבכם" – איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר: זו תפילה.
ויסכים זה עם מאמר מצאתי כתוב בשם המדרש ובקשתיהו ולא מצאתיהו בכל שיתא סדרי וזהו נוסחו:
בן זומא אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". בן ננס אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא: "ואהבת לרעך כמוך". שמעון בן פזי אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא (שמות כ"ט ל"ט): "את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים". עמד ר' פלוני על רגליו ואמר: הלכה כבן פזי! דכתיב (שמות כ"ה ט') "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו".

פסוק מ"ג

"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"

רש"י:

ד"ה ונועדתי שמה: אתוועד עמם בדיבור כמלך הקובע מקום לדבר עם עבדיו שם.

הרא"ם, מקשה:

ולמה לא הקדים לפרש כך בכ"ה כ"ב: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת", ולא פירש כך בפרקנו בפסוק מ"ב אשר אועד לכם שמה - לדבר אליך שם?

פסוק מ"ג

"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי"

זבחים קט"ז:

"ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי" – אל תקרי "בכבודי" אלא במכובדי. דבר זה רמזו הקב"ה למשה ולא ידע עד שמתו בניו של אהרן. כיון שמתו בני אהרן, אמר לו: "אהרן אחי, לא מתו בניך אלא לקדש כבודו של מקום עליהם".

      רש"י, שם:

ד"ה כדי שיתקדש כבודו של מקום עליהם: להודיע שהוא נורא על יראיו ומיודעיו וזהו (ויקרא י') "הוא אשר דבר ה'" אלי ביום שנצטויתי על המשכן "ונקדש בכבודי" – באותם הנכבדים והקרובים לי אקדש.

וכיון שידע אהרן, שבניו ידועי מקום הם, שתק וקיבל שכר על שתיקתו שנאמר "וידם אהרן". וכן בדוד הוא אומר (תהלים ל"ז) "דום לה' והתחולל לו", אע"פ שהוא מפיל לך חללים – דום!

רש"י:

ד"ה בכבודי: שתשרה שכינתו בו.
ומדרש אגדה: אל תקרי "בכבודי" אלא "במכובדי" – במכובדים שלי. כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו וזהו שאמר משה (ויקרא י') "הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש" והיכן דיבר? "ונקדש בכבודי".

פסוק מ"ה

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים"

פסוק מ"ו

"וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם"

העמק דבר:

ד"ה וידעו כי אני ה': זו מעלה גדולה יתירה שהובטחה להם בפסוק זה על מה שהובטח להם בפסוק מ"ה.