גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"אני ה' לא שניתי" (1)

ב.

"אני ה' לא שניתי" (2)

ג.

השוואה בין מלאכי וירמיהו

ד.

שאלות בטעמי המקרא

פרשת מצורע
שנת תשכ"ה

הפטרה לשבת הגדול

מלאכי פרק ג

א.  "אני ה' לא שניתי" (1)

פסוק ו'

"כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי
וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"

רש"י:

ד"ה כי אני ה' לא שניתי: אע"פ שאני מאריך אפיים, לא שונתה דעתי עלי מבראשונה לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב.

ד"ה ואתם בני יעקב: אע"פ שמתים אתם ברעתכם ולא גביתי מן הרשעים בחייהם.

ד"ה לא כליתם: אינכם כלים מלפני והנחתם לי הנפשות לגבות מהם דיני בגהינום. וכן תרגם יונתן: ואתנן דבית יעקב מדמין (=מדמים בנפשותיכם) דמאן דמית בעלמא הדין, דיניה פסיק? כלומר: אתם סבורים לומר: דינו בטל שאין עוד להפרע ממנו...

רד"ק:

ד"ה כי אני ה' לא שניתי: כי מה שאמרתי אפילו לזמן ארוך, כן יהיה, כי אני לא שניתי ודברי לא ישנו וכל העתידות שאמרתי לכם ע"י נביאי כן יהיו.
"שניתי" - ענין שינוי, כלומר: לא אשנה מדבר לדבר ומחפץ לחפץ.

ד"ה ואתם בני יעקב לא כליתם: כמו שכלו שאר האומות שלא נשאר להם זכר בשמם וכלו מהיות גוי, אבל אתם לא כליתם ולא תכלו, כי לעולם תהיו מיוחדים בין הגויים להיות גוי אחד בארץ, אע"פ שגליתם ונדחתם לכל פאה, שמכם נשאר בכל מקום; ומה שהרעותי לכם - בעוונותיכם עשיתי, וכמו שאני לא אשנה, גם אתם לא תיכלו. ובאחרית הימים תשובו למעלתכם...

ראב"ע:

ד"ה כי לא שניתי: לא יקרה לי שינוי, כמו (אסתר) "דתיהם שונות מכל עם".

ד"ה ואתם בני יעקב לא כליתם: כי אם מת האב נשאר הבן.

אברבנאל:

שתמיד אהבתי משפט וצדק, אבל אם לא יהיה בעולם הזה, יהיה בעולם הבא. וזהו "ואתם בני יעקב לא כליתם", שאף שתמותו, הנה נשמותיכם קיימות לקבל גמול מעשיכם.

מקרא כפשוטו:

ד"ה אותם בני יעקב לא כליתם: כמו שנאמר (שמואל א' ג' כ') "ועיניו החלו כהות", כן המקרא הזה. ובאמרו "בני יעקב" יזכור דרכי יעקב הראשונים שעקב את אחיו... וזה פירוש הדברים בחיבורם: כמו שאני ה' לא שיניתי ובטובי אני עומד, כן גם אתם לא שיניתם וברעתכם אתם עומדים, עדיין לא חדלתם מהיות "בני יעקב" שמעשיו בעקבה... ואמר הכתוב כן, מפני שהוא בא להזכיר ערמתם שהיו מערימים על המעשרות.

1.

מה הקושי בפסוקנו, וכמה דעות שונות לפנינו ביישוב הקושי?

2.

הסבר דברי רש"י "שמתים אתם ברעתכם", מה פירוש אות בי"ת של ברעתכם?

3.

מה הצריך את רש"י ואת אברבנאל לפרש את פסוקנו כמדבר בהשארת הנפש ולא – כראב"ע – בקיום המין?

4.

במה שונה "מקרא כפשוטו" מכל שאר הפירושים?

5.

מה הדמיון בין פסוקנו לשמואל א', ג' כ'?

6.

איזה מן הפירושים הנ"ל מתאים ביותר להקשר?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר