הפטרת ויקרא
ישעיהו פרק מג, כא - פרק מד, כג
א. | שאלות מבנה |
1. |
לדעת אברבנאל וכן לדעת כמה פירושים כל חכמי אומות העולם, מהווים הפסוקים מ"ג,כ"א-מ"ד,ה יחידה אחת (ולדעתם טעה המחלק-לפרקים טעות גסה). הסבר מה המאחד פסוקים אלה? |
2. |
לדעת ר' יוסף אבן כספי יש לקשר את הפסוק הראשון של הפטרתנו (מ"ג כ"א) לפסוק הקודם לו ולהבין את הפסוק השני (מ"ג כ"ב) כניגודו ואת הוי"ו של "ולא אותי קראת" לא כוי"ו החבור כי אם כוי"ו הנגוד. הסבר איך יש לפרש לפי זה את מ"ג כ"א? |
3. |
אחד מחכמי אומות העולם (פולץ) סבור שפסוק כ"ה אינו שייך לנבואה זו, אמנם לדעתו הוא פסוק מפיו של הנביא, אך הוא חדר לפרקנו כתוספת מאוחרת.
|

ב. | זיהוי "אביך" ו"מליציך" |
"אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי"
רש"י:
ד"ה אביך הראשון חטא: באמרו (בר' ט"ו ח') "במה אדע כי אירשנה".
ד"ה ומליציך: אין לך בכל המליצים שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע: יצחק אהב את שונאי.
ד"ה אביך הראשון: הוא ירבעם שבחרו ישראל למלך לא על פי השם.
ד"ה ומליציך: הם השרים מליצי הכוהנים.
ויש אומרים שאביך הם המלמדים כמו (מל"ב ב' י"ב) "אבי אבי רכב ישראל" וכמו (בראשית מ"ה ח') "וישימני לאב לפרעה"; (בראשית ד' כ"א) "אבי תופש כל כנור ועוגב";
ו'המליצים' הם התלמידים, והוא מגזרת (בראשית מ"ב) "כי המליץ בינותם".
רד"ק:
ד"ה אביך הראשון חטא: ואיך תאמר לא חטאת אתה והנה "אביך הראשון חטא", והוא אדם הראשון כי האדם מוטבע בחטא, "כי יצר לב האדם רע מנעוריו".
ומליציך פשעו בי: פירוש, שריך וגדוליך, וכן (דברי הימים ב' ל"ב) "במליצי שרי בבל" כי הענין אחד במה שאמר, כמו (שמואל ב' כ"ד ט') "את מספר מפקד העם". וזכר השרים שהם היו ראויים להוכיח העם ולהשיב אותם לדרך הטובה, והם פשעו בי. ויש מפרשים "אביך" – מלכך, כמו (שמואל א' י"ב ט"ו) "והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם". ויש מפרשים אותו על ירבעם, ויותר נכון להיות פירושו על שאול, כי הוא מלך ראשונה על כל ישראל.
אבן כספי, אדני כסף:
אחרי ששם "האב" בעברי ובהגיון מונח על רחוק וקרוב במדרגות וכן "ראשון", הרשות בידנו לפרש זה על אדם הראשון, אם נרצה. אבל לפי דעתי אחר שכתב "ומליציך פשעו בי" שטעמו – השרים אשר למלך, כמו (דברי הימים ב' ל"ב ל"א) "וגם במליצי שרי מלך בבל", כי השלוחים ההולכים לדבר אל המלך ראוי שיהיה בעלי הדיבור הצח והמליצה הצחה, הנה הכוונה באמרו "אביך הראשון" קדימת אבותם ושריהם ומלכיהם, כי כול היו נועצים עם שריהם, והיו הולכים לבקש עזר ממצרים ומאשור, כמו שכל הספרים מלאים מזה, ולכן (פסוק כ"ח) "ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים" – ונחרבו עשרת השבטים וגם יהודה.
ד"ה אביך: בא פה בשם המין, כמו (בראשית א') "עץ עושה פרי" ר"ל אבותיך.
ד"ה ומליציך: המליץ הוא העומד לאמצעי בין שני נושאים לגלות רעיונות האחד לחברו. ובא על הנביאים והכהנים, שהם העומדים בין ה' ובין ישראל, ועל כן קראת "שרי קודש".
ד"ה אביך הראשון חטא: אבל מה תוכל לספר ואיזו זכות תוכל להזכיר, לומר, שהגליתי אתכם שלא כדין, הלא אבותיך הראשוניים, שהם הדורות שהיו בזמן הבית, חטאו לנגדי וגם מליציך שהם הכהנים והנביאים פשעו בי...
1. |
סדר את הנסיונות השונים לזיהוי של "אביך" לשתי קבוצות. |
2. |
יש אומרים שהוא אדם הראשון וזה היותר רחוק בעיני מכל מה שנאמר בו. אביך הוא אדם הראשון כי האדם מוטבע בחטא, כן פירש רד"ק, ורש"י אומר שהוא אברהם שחטא באמרו (בראשית ט"ו ח') "במה אדע", ולדעת רש"י מדוקדק יותר "אביך" שאדם הראשון הוא אבי האנושות כולה. נסה להכריע בין רש"י לרד"ק בהעזרך בשתי דעות אלה. |
3. |
הסבר דברי אבן כספי המסומנים בקו. מה עמדתו לגבי פירושו הראשון של רד"ק? |
4. |
איך יתקשר פסוק כ"ז עם פסוק כ"ח, אם נפרש את כ"ז לפי המלבי"ם? |
5. |
איזה פירוש נראה לך יותר מכל הפירושים לפי המשך הענינים בפרק? |

ג. | "עושך ויוצרך מבטן יעזרך" |
"וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ
כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ
אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ"ולכן שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו, כלומר בעבור יעקב אביכם שהיה עבדי ובעבורכם ישראל, לפי שברחתי בכם.
ופירש הנביא, איך יעשה למען שמו, ואמר: "כה אמר ה' עושך ויוצרך מבטן יעזרך אל תירא וכו'" ר"ל אני שעשיתי אותך אומה בעולם וזהו "ה' עושך" ואני שהחזקתי ביעקב בהיותו במעי אמו, כשיצא וידו אוחזת בעקב עשו, כי תמיד עזרתי אותו מן הבטן וכמאמר הנביא (מלאכי א') "הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב..." וזהו שאמר "ויצרך מבטן יעזרך".
ולפי שאמר בתחילת דבריו אלה "ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו" שזכר שתי בחינות: האחת מפאת יעקב אביכם והשנית מפאת בחירה האומה, כמו שפרשתי, אמר כנגד הבחינה השנית מבחירת האומה: "כה אמר ה' עשך", כי הבחירה היא מה שעשתה אותם לו לעם סגולה; וכנגד הבחינה הראשונה שיעקב אבינו אמר: "ויוצרך מבטן יעזרך".
וחזר עוד לדבר כנגד שתי הבחינות האלה, ואמר כנגד הבחינה הראשונה מיעקב אבינו "אל תירא עבדי יעקב" כלומר: כיון שאתה יעקב אל תירא בזכות יעקב אביך; וכנגד הבחינה השניה מבחירת האומה אמר: "וישורון בחרתי בו" כלומר: וגם כן אל תירא בעבור עצמך, שנקראת "ישורון" אשר בחרתי בך.
1.
הסבר למה פתח אברבנאל את פירושו לפרקנו במלה "ולכן"?
2.
רוב הפרשנים אין מפרשים "ויוצרך מבטן" כפי שפרשו אברבנאל.
התוכל לפרשו באופן אחר?
3.
כיצד מפרש אברבנאל את צורת העתיד של "יעזרך"?
במה שונה אברבנאל בזה מרד"ק:
ד"ה יעזרך: שיעזרך והוא ואמר לך אל תירא.
מה יש לומר לזכותו של כל אחד משני הפירושים, ואיזה מהם נראה לך פשט?

ד. | "זה יאמר" - מיהו? |
"זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב
וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה"
ד"ה זה וגו': יהיו רבים ורובם אוהבי ה' לשוב אל ביתו.
ד"ה וזה יקרא בשם יעקב: להתפאר לעיני הגויים שהוא מזרע קדוש.
ד"ה וזה יכתוב ידו: חסר בית, יכתוב בידו, לבוא אל מקדש ה'.
ד"ה יכנה: כמו יקרא. ורבים פירשוהו על הגרים כטעם (זכריה ח' כ"ג) "והחזיקו עשרה אנשים"...
שד"ל:
ד"ה זה יאמר לה' אני: רוזנמילר וגיזיניוס (=שנים מחכמי האומות בני זמנו של שד"ל) פירשו על שאר האומות שיתחברו לישראל לעבוד את ה', ואין זה מענין הפרשה, כי אמר (ג') "וברכתי על צאצאיך".
ולדעתי הכוונה על השבועה שנשבעו בימי נחמיה בכתב ידם (נחמיה י') ללכת בתורת ה'.
התוכל להכריע בין שתי הדעות (ישראל או רבים מן האומות)? |
