א.

שאלות מבנה

ב.

זיהוי "אביך" ו"מליציך"

ג.

"עושך ויוצרך מבטן יעזרך"

ד.

"זה יאמר" - מיהו?

ה.

השוואת פסוקים

פרשת ויקרא

שנת תשכ"ט

הפטרת ויקרא

ישעיהו פרק מג, כא - פרק מד, כג

לדעת אברבנאל וכן לדעת כמה פירושים כל חכמי אומות העולם, מהווים הפסוקים מ"ג,כ"א-מ"ד,ה יחידה אחת (ולדעתם טעה המחלק-לפרקים טעות גסה).

הסבר מה המאחד פסוקים אלה?

לדעת ר' יוסף אבן כספי יש לקשר את הפסוק הראשון של הפטרתנו (מ"ג כ"א) לפסוק הקודם לו ולהבין את הפסוק השני (מ"ג כ"ב) כניגודו ואת הוי"ו של "ולא אותי קראת" לא כוי"ו החבור כי אם כוי"ו הנגוד.

הסבר איך יש לפרש לפי זה את מ"ג כ"א?

אחד מחכמי אומות העולם (פולץ) סבור שפסוק כ"ה אינו שייך לנבואה זו, אמנם לדעתו הוא פסוק מפיו של הנביא, אך הוא חדר לפרקנו כתוספת מאוחרת.

א.

הסבר מה הביאו לסברה כזו.

ב.

כיצד אפשר לסתור דעתו זו ולהסביר את הקשר שבין פסוקנו להקשרו?

פסוק כ"ז

"אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי"

רש"י:

ד"ה אביך הראשון חטא: באמרו (בר' ט"ו ח') "במה אדע כי אירשנה".

ד"ה ומליציך: אין לך בכל המליצים שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע: יצחק אהב את שונאי.

ראב"ע:

ד"ה אביך הראשון: הוא ירבעם שבחרו ישראל למלך לא על פי השם.

ד"ה ומליציך: הם השרים מליצי הכוהנים.

ויש אומרים שאביך הם המלמדים כמו (מל"ב ב' י"ב) "אבי אבי רכב ישראל" וכמו (בראשית מ"ה ח') "וישימני לאב לפרעה"; (בראשית ד' כ"א) "אבי תופש כל כנור ועוגב";
ו'המליצים' הם התלמידים, והוא מגזרת (בראשית מ"ב) "כי המליץ בינותם".

רד"ק:

ד"ה אביך הראשון חטא: ואיך תאמר לא חטאת אתה והנה "אביך הראשון חטא", והוא אדם הראשון כי האדם מוטבע בחטא, "כי יצר לב האדם רע מנעוריו".
ומליציך פשעו בי: פירוש, שריך וגדוליך, וכן (דברי הימים ב' ל"ב) "במליצי שרי בבל" כי הענין אחד במה שאמר, כמו (שמואל ב' כ"ד ט') "את מספר מפקד העם". וזכר השרים שהם היו ראויים להוכיח העם ולהשיב אותם לדרך הטובה, והם פשעו בי. ויש מפרשים "אביך" – מלכך, כמו (שמואל א' י"ב ט"ו) "והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם". ויש מפרשים אותו על ירבעם, ויותר נכון להיות פירושו על שאול, כי הוא מלך ראשונה על כל ישראל.

אבן כספי, אדני כסף:

אחרי ששם "האב" בעברי ובהגיון מונח על רחוק וקרוב במדרגות וכן "ראשון", הרשות בידנו לפרש זה על אדם הראשון, אם נרצה. אבל לפי דעתי אחר שכתב "ומליציך פשעו בי" שטעמו – השרים אשר למלך, כמו (דברי הימים ב' ל"ב ל"א) "וגם במליצי שרי מלך בבל", כי השלוחים ההולכים לדבר אל המלך ראוי שיהיה בעלי הדיבור הצח והמליצה הצחה, הנה הכוונה באמרו "אביך הראשון" קדימת אבותם ושריהם ומלכיהם, כי כול היו נועצים עם שריהם, והיו הולכים לבקש עזר ממצרים ומאשור, כמו שכל הספרים מלאים מזה, ולכן (פסוק כ"ח) "ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים" – ונחרבו עשרת השבטים וגם יהודה.

מלבי"ם:

ד"ה אביך: בא פה בשם המין, כמו (בראשית א') "עץ עושה פרי" ר"ל אבותיך.

ד"ה ומליציך: המליץ הוא העומד לאמצעי בין שני נושאים לגלות רעיונות האחד לחברו. ובא על הנביאים והכהנים, שהם העומדים בין ה' ובין ישראל, ועל כן קראת "שרי קודש".

ד"ה אביך הראשון חטא: אבל מה תוכל לספר ואיזו זכות תוכל להזכיר, לומר, שהגליתי אתכם שלא כדין, הלא אבותיך הראשוניים, שהם הדורות שהיו בזמן הבית, חטאו לנגדי וגם מליציך שהם הכהנים והנביאים פשעו בי...

סדר את הנסיונות השונים לזיהוי של "אביך" לשתי קבוצות.

בעל הבאור:

יש אומרים שהוא אדם הראשון וזה היותר רחוק בעיני מכל מה שנאמר בו.

הכורם:

אביך הוא אדם הראשון כי האדם מוטבע בחטא, כן פירש רד"ק, ורש"י אומר שהוא אברהם שחטא באמרו (בראשית ט"ו ח') "במה אדע", ולדעת רש"י מדוקדק יותר "אביך" שאדם הראשון הוא אבי האנושות כולה.

נסה להכריע בין רש"י לרד"ק בהעזרך בשתי דעות אלה.

הסבר דברי אבן כספי המסומנים בקו.

מה עמדתו לגבי פירושו הראשון של רד"ק?

איך יתקשר פסוק כ"ז עם פסוק כ"ח, אם נפרש את כ"ז לפי המלבי"ם?

איזה פירוש נראה לך יותר מכל הפירושים לפי המשך הענינים בפרק?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר