הברכה לאשר

פסוק כ"ד

"בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר"

רש"י:

ד"ה ברוך מבנים אשר: ראיתי בספרי אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר, ואיני יודע כיצד.

פסוק כ"ד

"בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר"

רמב"ן:

ד"ה ברוך מבנים אשר: אם המ"ם תבוא ליתרון, כמ"ם (שופטים ה' כ"ד) "תבורך מנשים", (תהלים י"ט) "הנחמדים מזהב ומפז רב" וחברותיה, יהיה תימה איך ימעט משה שאר השבטים לאמור, שיבורך אשר יותר מכל בני יעקב. ועוד שלא תתקיים ברכתו, כי לא היה כן. 
ורש"י כתב: ראיתי בספרי... (עיין לעיל-מקטע: "ברוך מבנים אשר") ואיני יודע כיצד.
והנה רבותינו נתכוונו לפרש "ברוך מבנים", שיהיה מבורך בבנים רבים שיוליד, כמ"ם (דברים ל"ג) "מבורכת ה' ארצות ממגד שמים מטל", ולכך אמרו, שכל השבטים בירך אותם בגבורה או בנחלתם ואשר לבדו נתברך בבנים, וגירסת הנוסחאות שלנו בספרי: "אין לך שנתברך בבנים כאשר". אבל קיום הברכה הזאת לא נתבאר; ואולי היא ממה שכתוב בדברי הימים (דברי הימים א', ז' מ') "כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי נשיאים והתיחשם בצבא במלחמה מספרם אנשים עשרים וששה אלף", ולא נאמר שם בשאר השבטים כשבח הזה.
ועל דרך הפשט "ברוך מבנים אשר", בטעם "יהי רצוי אחיו", יאמר, שיהיה אשר מבורך מפי כל בני יעקב אביהם ורצוי לכל אחיו, והטעם כי ארצו שמנה, ומשם יבואו כל מעדני מלך מכל השבטים, וכולם יאמרו תמיד: יברך ה' הארץ הזאת אשר תוציא כפרות האלה; ויהיה מ"ם מבנים כמ"ם (בראשית כ"ד) "מה' יצא הדבר", (בראשית מ"ט) "מאל אביך ויעזרך". ואונקלוס תרגם: "ברוך מברכת בנים אשר" – נראה שרצה לומר, כי יבואו מכל השבטים לאשר לקנות השמן, ויהיו יהודה וישראל רוכליו בחטי מנית ופנג ודבש וצרי (עיין יחזקאל כ"ז י"ז) וכל זמרת הארץ, שיביאו הכל וימכרו לו ויקנו השמן, והנה הוא מבורך מכל הטוב הנמצא לכל השבטים, והוא טעם "יהי רצוי אחיו", שימכרו לו ויקנו ממנו לרצון להם.
ושוב מצאתי בבראשית רבה (בראשית ע"א) (על הפסוק ל' י"ג) "ותאמר לאה: באשרי כי אשרוני בנות". אמר ר' לוי: "לא לן אשר באכסניא מימיו, ירש אשר גבהי פלטריות (=ארמונות, מבצרים) מה שלא ירש יהודה ארצות. (דברי הימים א', ז' ל"א י'-ל"ב) "ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרה אחותם, ובני בריעה חבר ומלכיאל הוא אבי ברזית".
ר' לוי ור' סימון. ר' לוי אומר: שהיו בנותיהן נאות והיו נשואות לכהנים. ר' סימון אמר: שהיו נשואות למלכים.