יציאת ישראל ממצרים

שמות פרק יד, פסוקים טו - כב

קאסוטו בפירושו לבשלח רואה את הפסוקים י"ט-כ"ג כפסקה אחת.

הסבר מה המאחד פסוקים אלה לפסקה הן מבחינת תכנם הן מבחינת צורתם.

פסוק י"ט

"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם
וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם"

רשב"ם:

ד"ה ויסע מלאך האלוקים: המוליך את עמוד הענן לפני מחנה ישראל וילך המלאך מאחריהם ומתוך כך "ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם", כי המלאך הוליכו להפסיק בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, וישם מאפל ביניהם כדכתיב ביהושע, שלא יוכלו ליקרב זה אל זה כל הלילה.

ראב"ע:

ד"ה ויסע מלאך: זה היה קודם (ט"ו) "דבר אל בני ישראל ויסעו" והנה פירש וכבר נסע וכבר הראיתיך רבים כזה...

ד"ה מלאך אלוקים: הוא השר הגדול ההולך בענן והוא הכתוב עליו (י"ג כ"א) "וה' הולך לפניהם יומם". וכאשר נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך מאחריהם, נסע עמוד הענן עמו; והאומר כי "מלאך האלוקים" הוא הענן, יראה לנו: אנה מצאנו עמוד הענן נקרא "מלאך האלוקים"?! ואם המלאך הוא העמוד, למה אמר פעם אחרת "ויסע עמוד הענן מפניהם"? ואם השיב לנו "הטעם כפול" – אין משפט לשון הקודש לכפול רק הנבואות והתוכחות, רק המספר כי כן היה המעשה אין ראוי לכפול.

רלב"ג:

ד"ה ויסע מלאך האלוקים: יתכן שקרא "מלאך האלוקים" הכח השופע מאת ה' יתברך שישפע ממנו זה הפלא העצום, ר"ל עמוד הענן ועמוד האש. ואפשר שיהיה "מלאך אלוקים" הנזכר בזה הפסוק הוא משה, כי הנביא יקרא מלאך. (כמו שיתבאר בששי מספר "מלחמות ה'").
ועוד: כי היה בזה תועלת לישראל שלא ייראו מפרעה ומעמו, כי הנביא שם עצמו במקום אשר היה בו מהסכנה יותר. ולזה מבואר שהוא יודע בלי ספק שלא יקרם שום נזק בזה.
ועוד: כי לפי שהנביא היה יותר מושגח לעוצם התדבקותו בה' יתברך, הנה היה ראוי שיהיה הוא אחרון. כי כזה יעשה במלחמה שישימו מול פני המלחמה החזקה היותר גיבורים.

הרכסים לבקעה:

ד"ה ויסע מלאך האלוקים: כיצד? "ויסע עמוד הענן". מדבר זה ידעו כי נסע מלאך ה' מפניהם ללכת מאחריהם.

שד"ל, "המשתדל" (וינא תר"ו):

ד"ה ויסע מלאך האלוקים: כל דבר שהקב"ה עושה בו שליחותו נקרא מלאך ה', ככתיב (תהלים ק"ד ד') "עושה מלאכיו רוחות" וכענין שכתוב (תהלים קמ"ח) "רוח סערה עושה דברו", ובפרט הענינים היוצאים מדרך הטבע, כמו עמוד הענן שהיה מעשה נסים.
והנה "ויסע עמוד הענן" הוא פירוש "ויסע מלאך האלוקים" (וכיוצא בזה בראשית כ"ד מ').
פירוש זה קדמון הוא, הזכירו הראב"ע ודחה אותו... והוא לא הבין כי (י"ג כ"א) "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד הענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש" וג' אין הכונה, כי ה' או מלאכו היה הולך ממש לפניהם אלא שהליכת ה' לפניהם היתה ע"י הליכת עמוד הענן ועמוד האש לפניהם, כי העמודים ההם היו מאת ה' כלומר: מעשה נסים, ולא היה לא ה' ולא מלאך הולך לפניהם ממש, אלא ה' ברצונו מוליך לפניהם העמודים ההם, ועל ידי כן היה כאילו הוא הולך לפניהם.
וטעם (במדבר ל,א ט"ו) "וירא ה' באהל בעמוד ענן" וכן (ויקרא ט"ז ב') "כי בענן אראה על הכפורת" לא היה ה' נראה, אלא היה מתגלה על ידי הענן שהיה מאתו, כלומר: שלא מדרך הטבע.

שד"ל, בפירוש לתורה (פאדובה תרל"ג) כ':

ד"ה ויבא בין מחנה: היום כ"ד אייר תרי"ט נראה לי שהדבר כמשמעו, מלאך לחוד וענן לחוד, כי לכך שנה הכתוב ואמר במלאך "וילך מאחריהם" ואמר בעמוד הענן "ויעמד מאחריהם, ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל", לא הענן אלא המלאך, והוא היה ענן וחושך לאלו ויאר את הלילה לאלו.

כמה דעות שונות יש לפנינו בהבנת פסוקנו?

לאיזה מקום ביהושע רומז הרשב"ם?

כיצד דוחה הראב"ע את דעת מתנגדיו, וכיצד אפשר להפריך את הכלל הניתן בדברי התנגדותו?

אברבנאל, טוען נגד דעת הרלב"ג:

...למה זה יקרא הכתוב למשה כאן "מלאך אלוקים" ולא נמצא בו התואר ההוא במקום אחר.

יש במדרש (ויקרא רבה א' א') וגם בדעת כמה מן המפרשים שאמנם נקרא כן בתורה. היכן?

מהי ראייתו של שד"ל ב"משתדל" מבראשית כ"ד מ'?

מהי ראיית שד"ל (בפירושו המאוחר) נגד פירושו ב"משתדל" ומהי חולשת ראייתו זו?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר