גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

הפטרת שבת תשובה

ב.

"כל תשא עון"

ג.

"קחו עמכם דברים..."

ד.

קשר בין חלקי הפסוק

פרשת האזינו
שנת תש"ל

הפטרה לשבת שובה

הושע פרק יד, פסוקים ב - י

א.  הפטרת שבת תשובה

1.

מי הם המדברים בהושע י"ד פסוקים ב'-י' (שים לב ביחוד לפסוקים ט'-י')?

2.

יחזקאל קויפמן, בספרו "תולדות האמונה הישראלית" (כרך שלישי – ספר ראשון) עמוד 138 כותב:

במסכת האידיאות האלה (=שדיבר עליהן לפני כן) ארוגה גם תוכחת הושע על הכוח הצבאי של המדינה. הוא הוא הסופר המקראי הראשון, ובאמת – האדם הראשון בכל העולם, המכתים את הצבאיות, את המיליטריזם כחטא דתי-מוסרי, רום-לב, שכחת אלוקים, ביטחון ב"און". ישראל בגד (=בכך), זרע רשע, קצר עולה... (אמנם) מלחמות ישראל נחשבו למלחמות ה', "ה' איש מלחמה", אבל לא עלה על דעת איש, שלכן אימון צבא וריבוי כלי מלחמה הם חטא ומרי. אדרבא – ה' – אלוקי צבאות ישראל והמחנה היה קדוש, העם מצֻווה לבוא "לעזרת ה' בגיבורים" (שופטים ה' כ"ג). לא הכוח הצבאי הוא מנחיל ניצחון אלא אלוקים... אבל אין ברעיון זה משום התנגדות לכוח הצבאי. הושע מדבר על ריבוי גיבורים ועל הביטחון בהם. אפשר איפוא להניח שהוא תוקף את המיליטריזם המופרז, את ההתרברבות הצבאית, את הערצת כוח הזרוע בלבד.
בכל אופן יש לראות את תוכחתו זו בימי תגלת פלאסר ושלמנאסר כשיא של אידיאליסמוס דתי-מוסרי.

היכן יש למצוא בפרקנו ובפרקים אחרים של ספר הושע התנגדות למיליטריזם והוקעתו כחטא?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר