גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"יקח את האהל..."

ב.

"פנים אל פנים"

ג.

"ושב אל המחנה" (1)

ד.

"ושב אל המחנה" (2)

ה.

שאלות ודיוקים ברש"י

פרשת כי-תשא
שנת תשכ"ח

משה

שמות פרק לג, פסוקים ז - יא

א.  "יקח את האהל..."

פסוק ז'

"וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ... וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד
וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד..."

 פסוק ח'

"וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ..."

השווה:

רש"י:

 רשב"ם:

 ראב"ע:

 פסוק ז'

ד"ה יקח את האהל: לשון הווה הוא. לוקח אהלו ונוטה מחוץ למחנה...

ד"ה וקרא לו: והיה קורא לו.

ד"ה יצא אל אהל מועד: כמו יוצא...

 

 

פסוק ח'

ד"ה והיה: לשון הווה.

ד"ה יקומו כל העם: עומדים מפניו ואין יושבין עד שנתכסה מהם.

 

ד"ה יקח: לקח.

 

ד"ה יקח: עתיד תחת עבר, על דרך "יעשו עגל בחורב" (תהלים קו).

הסבר למה אין רשב"ם וראב"ע מסבירים גם את צורת העתיד של "יצא", "והיה", "יקומו", האם מפני שהם מסכימים עם רש"י בפעלים אלה (ומדוע באלה יסכימו?), או מפני שהם מסתמכים על פירושם את הנשוא הראשון "יקח", או מסיבה אחרת?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר