גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

קריאת התוכחה בהפסקות

ב.

קללות הללו משה מפי עצמו אמרן

ג.

בביאור הביטוי "והיו חייך תלואים"

פרשת כי תבוא
שנת תשכ"ד

התוכחה

דברים פרק כח

א.  קריאת התוכחה בהפסקות

1.

דברים רבה, פרשת ראה (א):

הלכה: אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחות בקריות הרבה? (=לקרוא לתורה כמה קרואים ויקרא כל אחד קטע מתוך התוכחות.)
כך שנו חכמים: אין מפסיקים בקללות אלא אחד קורא את כולם.
למדונו רבותינו: למה אין מפסיקים בקללות? אמר ר' חייא בר גמדא: לפי שכתוב (משלי ג') "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו" – אל תעשה את תוכחתו קוצין קוצין אלא אחד קורא את כולם.
דבר אחר: למה אין מפסיקין בקללות? אמר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: אמר הקב"ה: אני כתבתי על כבודי (תהילים צ"א) "עמו אנכי בצרה" - אין שורת הדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך. כיצד? אם יקראו את התוכחות קריות הרבה אין קרוי וקרוי שאין מברך שתי פעמים לפניה ולאחרי. אלא: אחד קורא את כולן.    

הסבר מהו ההבדל העקרוני בין תשובת ר' חייא לבין תשובת ר' יהושע דסכנין?

2.

מגילה ל"א עמוד ב':

(במשנה: בתעניות (קורין) ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן).
"בתענית ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות", מנא הני מילי? אמר ר' חייא בר גמדא אמר ר' אסא: דאמר קרא (משלי ג' י"א) "מוסר ה' בני אל תמאס".
ריש לקיש אמר: לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות. אלא היכי עביד? תנא: כשהוא מתחיל, מתחיל בפסוק שלפניהן ושהוא מסיים, מסיים בפסוק שלאחריהן.
אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כוהנים, אבל קללות שבמשנה תורה – פוסק.
מאי טעמא? הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן.

רש"י, שם:

ד"ה מפי הגבורה אמרן: ונעשה שליח לומר: כך אמר לי הקב"ה. שהרי אמורין בלשון "ונתתי", "והפקדתי", "ושלחתי" – מי שהיכולת בידו לעשות; אבל במשנה תורה כתיב (כ"ח כ"ב) "יככה ה'", (כ"ח כ"א) "ידבק ה' בך" – משה אמרן מאליו: אם תעברו על מצוותיו, הוא יפקיד עליכם.

א.

הסבר מהי ראייתו של ר' חייא ממשלי ג' י"א שאין מפסיקין באמצע קריאת הקללות?

ב.

לטעמו של ריש לקיש מקשין, והלא למדנו שיש לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה; והביאו רש"י, דברים ו' ה':

ד"ה בכל מאדך: בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בין במדה טובה, בין במידת פורענות וכן בדוד הוא אומר וכו'

(עיין שם!)

יישב את הסתירה!

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר