פסוק ג'
"נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים"
רבנו בחיי על התורה:
חס ושלום שיהיה הדבר הזה ערמה כדי לברוח, אלא כדי לקבל המצוות, כי רצה הקב"ה להכניסם במצוות מעט מעט, שהרי נצטוו תחילה על השבת במרה, וכענין שמצינו באברהם (בראשית כ"ב) שלא אמר לו: "קח נא את יצחק", אלא אמר לו "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק".
אברבנאל:
עשה הקב"ה כן כדי להראות לבני אדם חוזק לב פרעה וקושי ערפו ושעליו יצדקו משפטיו ודיניו ומדותיו על פרעה ועל מצרים, יען וביען לא בקשו ממנו ללכת כי אם דרך שלשה ימים, לזבוח לאלוהיהם, ומסתמא יובן מדבריהם שאחר כך ישובו, ולא שמע פרעה אל תפילתם ואל תחינתם, וכל שכן אם יאמר לו לשלחם כולם, שבלי ספק לא יאבה להם ולא ישמע להם. הנה מפני זה ציוה למשה רבנו ע"ה שתהיה בראשונה שאלתו ובקשתו דבר מועט דרך שלושה ימים להבחין בו ערפו ומצחו הקשה.
חזקוני:
"דרך שלשת ימים" וכן עשו, דכתיב ויחנו ביום השני באיתם בקצה המדבר.
הכתב והקבלה:
הוא יתברך ציוה שבתחילה יבקש ממנו דבר קטן כזה ללכת דרך ג' ימים, להבחין מצחו הקשה; ...ועם כל זאת לא אמר לו שישובו אחרי שלשה ימים ולא הוציא משה מפיו דבר שקר.
והנה אחרי אשר מאן גם הבקשה הקטנה הזאת, שוב שאל משה ממנו השילוחין הגמורים והחפשיוּת הנצחית.
| 1. |
במה שווים רבנו בחיי ואברבנאל ביישוב הקושי של פסוקנו, ומה ההבדל שביניהם? |
| 2. |
במה שווים החזקוני והכתב והקבלה ביישוב הקושי? |
| 3. |
לשם מה מוסיף בעל הכתב והקבלה את דבריו האחרונים ("והנה אחרי אשר מאן... הנצחית"), מה רצה להוכיח בעזרתם? |
פסוק ב'
"מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ"
שמות רבה ה' (י"ד):
...אתה אמרת "מי ה'?!", עתיד אתה לומר (ט' כ"ז) "ה' הצדיק!"
אתה אמרת: "לא ידעתי את ה'?" עתיד אתה לומר (י' ט"ז) "חטאתי לה' אלוהיכם".
אתה אמרת "וגם את ישראל לא אשלח" – עתיד אתה לומר: לכו לשלום, שנאמר (י"ב ל"א-ל"ב) "ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר: קומו צאו מתוך עמי... גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו, וברכתם גם אותי".
מהו "וגם את ישראל לא אשלח"? אילו היה שם אותו ישראל הזקן, הייתי נותן הסל והמגרפה על כתפו.

| 1. |
מה מובנה של השאלה "מהו וגם את ישראל לא אשלח", מה התמיהה במלים אלה? |

| 2. |
במה סוטה המדרש מפשוטו של סוף פסוק ב'? |
פסוק ד'
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו"
| 1. |
שמות רבה ה' (טז):
"למה משה ואהרן" – מהו "למה"? אמר להם: "אתם – למה ודבריכם – למה". (תרגום יונתן לירמיהו ב' ה': "וילכו אחרי ההבל ויהבלו" - והוו ללמה).

| א. |
הסבר מה מובנה של שאלת המדרש "מהו למה" – וכי מילה זרה היא זו? |

| ב. |
מה בפסוקנו דחקו לדרוש מילת "למה" לא כמילת שאלה, אלא כשם עצם? | |
פסוק ו'
"וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם"
| 2. |
שמות רבה ח' (י"ח):
מלמד על הרשע שלא עיכב מלעשות עמם רע. – וזו היתה גזרה רביעית.
| א. |
מה הפליאה שעליה עמד המדרש? |
| ב. |
מהן שלוש הגזרות הקודמות? | |
פסוק ט'
"תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר"
| 3. |
מכילתא פרשת בשלח, יד כ"ה:
"וינהגהו בכבדות" – ר' יהודה אומר: במידה שמדדו בה מדד להם, דכתיב (ה' ט') "תכבד העבודה על העם", לכך נאמר: "ויהגו בכבדות".
| א. |
מהו הדיוק הסגנוני בפסוק ההוא (י"ד כ"ה) שעליו בנוי המדרש? |
| ב. |
הידועים לך בפרשתנו (שמות) עוד מדרשים של "מידה כנגד מידה"? |
| ג. |
השווה לדברי המדרש את דברי רש"י שם, י"ד כ"ה:
ד"ה וינהגהו בכבדות: בהנהגה שהיא כבדה וקשה להם, במידה שמדדו (ט' ל"ד) "ויכבד לבו הוא ועבדיו" אף כאן "וינהגהו בכבדות". |

| ד. |
הסבר למה ביכר רש"י את בראשית ט' ל"ד על פסוקנו וסטה מן המכילתא? | |
פסוק ט'
"וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר"
| 4. |
שמות רבה ה' (י"ח):
מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעים בהם משבת לשבת, לומר, שהקב"ה גואלם, לפי שהיו נחים בשבת. אמר להם פרעה "תכבד העבודה – ואל ישעו בדברי שקר", אל יהיו משתעשעים ואל יהיו נופשים ביום השבת.
| א. |
מהו הדיוק הלשוני בפסוקנו שעליו בנוי המדרש? |
| ב. |
במה רואה פרעה לפי דעת מדרש זה – סכנה מיוחדת בשבילו? | |