פגישת יצחק ורבקה
בראשית פרק כד, פסוקים נ - סז
| א. | מה' יצא הדבר |
"מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב"
רש"י:
ד"ה לא נוכל דבר אליך: למאן בדבר הזה לא ע"י תשובת דבר רע ולא ע"י תשובת דבר הגון וניכר, לפי שמה' יצא הדבר, לפי דבריך, שזימנה לך.
ד"ה לא נוכל דבר אליך רע או טוב: לא הסתירה ולא הבנין תלוי ברצוננו, כי על כרחנו – רוצים ולא רוצים – כי הקב"ה עשה שהיכולת בידו.
| 1. |
מה קשה לכל אחד משני המפרשים? |
| 2. |
מה ההבדל בין שני הפירושים? |
| ב. | אמונתם של לבן ובתואל |
"מֵה' יָצָא הַדָּבָר"
מורה שאף על פי שהיו עובדי עבודה זרה, היה זה על דרך עבודת המיוחדים שבהם שאמונתם שהיא אמצעי.
1. |
מה קשה לו? (השווה דבריו ל-ל' כ"ז ד"ה ויברכני ה' בגללך: וזה מורה כי עבודתו לעבודה זרה כעבודת הגדולים בין עובדיה.) |
2. |
הסבר את דבריו. |
| ג. | "התלכי" - לשון תמיהה - שאלות ברש"י |
"וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ"
רש"י:
ד"ה אלך: מעצמי, ואף אם אינכם רוצים.
1. |
דברי רש"י אלה תמוהים. הסבר במה. |
2. |
בעל דברי דוד, על פירוש רש"י מעיר לדברים: דקדקה בלשונם והבינה שאינה שאלת ספק אלא קושיית תמיהה. הסבר מהיכן בדבריהם דקדקו זאת. |
| ד. | מעשי יצחק טרם הפגישה עם רבקה |
"וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב"
פסוק ס"ג
"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים"
בראשית רבה ס' י"ד:
ויצחק בא מבא – אתא מן לאיתא – (בא מלבוא, בא מלהלך) ולהיכן הלך? לבאר לחי רואי. הלך להביא את הגר, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים: "ראה בעלבוני".
(תנחומא ישן:
"ויצחק בא מבא באר לחי ראי" ואמר כך (כ"ה ה') "ויוסף אברהם וייקח אשה", אלא שבשעה שנטל יצחק לרבקה אמר יצחק: "נלך ונביא לאבי אשה!" היא הגר – היא קטורה, דכתיב "ויצחק בא מבוא באר לחי רואי". אותה שכתיב בה "על כן קרא לבאר באר לחי רואי".)
"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" – ואין שיחה אלא תפילה (תהלים ק"ב, א): "תפילה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו", וכן הוא אומר (תהלים נ"ה, י"ח): "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה".
בראשית רבה ס"ח (ט'):
אמר ר' יהושע בן לוי: האבות הראשונים תיקנו שלוש תפילות.
אברהם תיקן תפילה של שחרית שנאמר (פרק י"ט) "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'", ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר (תהלים ק"ו ל') "ויעמד פנחס ויפלל".
יצחק תיקן תפילה מנחה, שנאמר (כ"ד ס"ג): ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", ואין שיחה אלה תפילה, שנאמר (תהלים קט"ב ג'): "אשפך לפניו שיחי" וכן הוא אומר (תהלים נ"ה) "אשיחה ואהמה וישמע קולי".
יעקב תיקן תפילת הערב, שנאמר "ויפגע במקום"...
רש"י:
ד"ה מבוא באר לחי ראי: שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה.
ד"ה לשוח: לשון תפילה, כמו (תהלים ק"ב) "ישפוך שיחו".
1. |
מקובלנו שאין רש"י מביא דברי מדרש אלא אם כן יש קושי בפסוק, המתיישב על ידי אותו מדרש. מה הוא הקושי המתיישב על ידי המדרש הראשון (על החזרת הגר)? |
2. |
למה לא הסתפק המדרש על "ויצא יצחק לשוח" בהבאת הפסוק הראשון (תהלים ק"ג) והוסיף עליו גם את השני (נ"ה י"ח)? |
| 3. |
למה לא הביא המדרש את הפסוקים כסדרם בספר תהלים? |
| 4. |
השווה לדברי רש"י את דברי הרמב"ן הבאים: ...והנה יצחק בא מן הבאר ההיא אל עיר אחרת, אשר הייתה בדרך עירו: ויצא לפנות ערב לשוח בשדה עם רעיו ואוהביו אשר שם ומצא את העבד ורבקה... הסבר למה נמנע רש"י מלפרש את המילה לשוח מלשון "שיחה" סתם כדרך שפירשה הרמב"ן - מה אילצו ללכת בדרך המדרש? |
| ה. | פגישת יצחק ורבקה |
"וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל"
רש"י:
ד"ה ותרא את יצחק: ראתה אותו הדור ותוהה (נוסח אחר: ותמהה) מפניו.
ד"ה ותפל: השמיטה עצמה לארץ, כתרגומו "ואתרכינה" הטתה עצמה לארץ ולא הגיעה עד הקרקע, כמו "הטי נא כדך" – "ארכיני", (שמואל ב' כ"ב) "ויט שמים" – "וארכין" לשון מוטה לארץ, ודומה לו (תהלים ל"ז) "כי יפל לא יוטל" כלומר: אם יטה לארץ – לא יגיע עד הקרקע.
ד"ה ותפל מעל הגמל: ברצונה, כמו (במדבר ט"ז ד') "ויפל על פניו" והפסוק הבא מאוחר הוא מוקדם, כי "ותאמר אל העבד" וכבר אמרה אל העבד.
ר' אליהו מזרחי לדברי רש"י:
הדור בלבושו, וחשבה שהוא שר משרי הארץ ותוהה מפניו דאם לא כן – למה נפלה מעל הגמל. וליכא למימר: אין מוקדם ומאוחר בתורה ופסוק "ותאמר אל העבד" הוא קודם ותפול, דבחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם, ומאי דמאוחר מאוחר.
1. |
מה קשה לרש"י בפסוקנו? |
2. |
לשם מה מביא רש"י את הפסוקים בראשית כ"ד י"ד ושמואל ב' כ"ב, הלא אין בהם מילת "נפילה"? |
| 3. |
ולמה בהביאו את הפרק מתהלים ל"ז "כי יפל לא יוטל" שבו מופיעה מילת נפילה יאמר שהוא רק "דומה" לפסוקנו, ואילו בשני הפסוקים הקודמים אמר שהם כמו פסוקנו? |
4. |
במה מסכים ראב"ע עם רש"י, ובמה הוא מתנגד לו? |
| 5. |
התוכל להביא ראיה מפסוקי פרקנו נגד טענת הרא"ם ולהגנת תפיסת הראב"ע. |
| 6. |
מהי חולשת פירוש הראב"ע, גם אם לא נקבל את טענת הרא"ם? |
