גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"כי תבואו" - סמיכות הפרשיות

ב.

משונה לשון "בבואכם"

ג.

שאלות ודיוקים ברש"י

ד.

שאלות בטעמי המקרא

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת שלח לך
שנת תשכ"ג

כי תבואו אל ארץ מושבותיכם

במדבר פרק טו, פסוקים א - כא

א.  "כי תבואו" - סמיכות הפרשיות

פסוק ב'

"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם"

ראב"ע:

נסמכה זאת הפרשה בעבור שנחלשו ויתאבלו לנחם הבנים להודיעם כי יבואו אל הארץ.
והנכון: בעבור שנשאו קול כל העדה וחטאו ונסלח להם בעבור תפילת משה, אמר (פרק כ"ב) "וכי תשגו" והעד (כ"ה) "ונסלח להם" והוצרך להזכיר משפט מנחות על עולה וזבח ובסוף (ל') "והנפש אשר תעשה ביד רמה" - רמז למעשיהם.

רמב"ן:

אחר שהבטיח את הבנים שיבואו אל הארץ השלים להם תורת הקרבנות שיקריבו נסכים בבואם לארץ, ואולי היה זה עתה לנחמם ולהבטיחם כי היו נואשים, לאמור: מי יודע מה יהיה לאורך ימים לסוף ארבעים שנה, אם יחטאו גם הבנים? ולכן ראה הקב"ה לנחמם, כי בצוותו אותם במצוות הארץ הבטיחם, שגלוי לפניו שיבואו ויירשו אותה.
והנה ציוה בנסכים בארץ בעשותם עולות וזבחים, כי במדבר לא נתחייבו בנסכים, לבד בתמיד שנאמר בו (שמות כ"ט מ') "ונסך רביעית הין יין לכבש האחד", כי שם נאמר (שמות כ"ט מ"ב) "פתח אוהל מועד לפני ה' אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם" וכן הנשיאים בחנוכה שלהם לא הביאו נסכים.
ורבותינו נחלקו בזה, מהם שאמרו בספרי: בא הכתוב ללמדך, שלא נתחייבו בנסכים אלא מביאתם לארץ ואילך, ומהם שאמרו שלא נתחייב היחיד בנכסים אלא מביאתם לארץ ואילך...

אור החיים:

לצד שראה ה' מדווה לבם בגזרת טלטולם במדבר ארבעים שנה, לזה סעד לבם במצוות התלויות בארץ לכונן רוחם, כי יעלו ויירשו את אדמתם. והפלגת הזמן לא תרע לדבר המוחזק לבוא. ודקדוק לומר: "אשר אני נותן לכם" הגם שהדור ההוא פגריכם יפלו, בא לומר, כי מעשה בנים יתייחס גם לאבות.

מ"צ סגל, "מסורת וביקורת" עמוד 78:

...שורה אחרת של חוקים נמצאת בפרק ט"ו אחרי סיפור המרגלים. שני החוקים הראשונים בפרשה זו, חוק מנחה ונסכים (ט"ו א'-י"ד) ומצוות חלה (י"ז-כ"א) אינם נוהגים אלא בבוא ישראל לארץ, לפיכך באו אחרי מעשה המרגלים העוסק בכניסה לארץ, ומפני הביטוי המשותף "אשר אני נותן" (ט"ו ב' - י"ג ב')

1.

כל הפירושים הנ"ל עוסקים בשאלת סמיכות הפרשיות. בכל זאת יש הבדל בין השאלה העומדת לפני פרשנינו לבין השאלה העומדת בפני החוקר מ"צ סגל. מה ההבדל?

2.

מה ההבדל בין פירושו השני של ראב"ע לבין פירוש הרמב"ן ובעל אור החיים?

3.

הרמב"ן – ברצותו להוכיח שעל נסכי תמידין נתחייבו כבר במדבר, הביא את הפסוקים שמות כ"ט מ', שמות כ"ט מ"ב.

הסבר למה לא הסתפק בהבאת הפסוק הראשון - מה מוסיף עליו הפסוק השני?

4.

הסבר את דברי בעל אור-החיים "כי מעשה בנים יתייחס גם לאבות"?

5.

הבא ראיה לדבריו מפסוק בפרשת חיי שרה ומפסוק בפרשת כי תבוא.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר